מדינת ישראל הפרדיגמה התרבותית – מקוצרלהורדה בקובץ PDF – לחץ כאן

מדינת ישראל הפרדיגמה התרבותית – מפורטלהורדה בקובץ PDF – לחץ כאן

 

מדינת ישראל – הפרדיגמה התרבותית – מקוצר

פרדיגמה זו, מגיעה כמענה לשני אירועים המטלטלים קשות את החברה הישראלית.

האחד – אירועי השבת השחורה שמחת תורה

השני – המשבר הזהותי של החברה הישראלית ומאבקי הכוח שבעקבותיה.

המצב הנוכחי הולך לכיוון אבסורדי ומסוכן. למרות הקצנת היחסים בתוך החברה הישראלית ולמרות המכה הקשה שספגנו מן החמאס, הצפי הוא שהנהגת המדינה תהיה אשר תהיה תמשיך להתנהל על פי תפיסות העבר אף שהוכחו כמביאות אסון, מתוך הקושי שלה לבצע שינוי חשיבה ושינוי תפיסה מן היסוד.

הפרדיגמה המוצגת להלן, נועדה להוביל את השינוי הזה: הטיית מרכז הכובד בהבנת נקודת המוצא של הקונפליקטים והפתרונות שלהם, מתפיסות מדיניות, פוליטיות, ביטחוניות ולעיתים כוחניות, ליסודות תרבותיים קיומיים.

מנקודת המוצא הזו, אנו גוזרים 8 עקרונות יסוד.

  1. המאבק בין מדינת ישראל לבין האסלאם והמאבק החברתי בתוך מדינת ישראל הם מאבקים השזורים זה בזה, שליבתם היא תרבותית קיומית.
  2. הדתות בכלל ולענייננו הדת היהודית והדת האסלאמית, הן תרגומים של יסודות קיום ודפוסי תודעה שנוצקו לתבניות של דת[1] ועלינו מוטל להשיבם מחדש לתודעה.
  3. גם התרבות המערבית הליבראלית היא אחת מיסודות הקיום האנושי. אחת מדתות העולם כדוגמת הדת היהודית והאסלאם.
  4. תרבויות קיומיות הן בעלות שורשים עמוקים הנוגעים ביסודות הקיום האנושי. משום כך, לא ניתן להכחיד או לסרס אף אחת מן התרבויות הללו. הניסיונות של כל אחת להשליט עצמה על האחרת, לעצב את דמותה וגבולותיה או להכחידה, חסרי סיכוי.
  5. עתיד מדינת ישראל בנוי על שלשה יסודות תרבותיים – התרבות היהודית, התרבות האסלאמית והתרבות המערבית-ליבראלית, שכן הן אחוזות האחת בשנייה ואי אפשר לנתקן זו מזו, מן הסיבות הבאות:
  6. היסוד היהודי. תלות הזהות היהודית בהולדה מן האם היא עדות לקיום תודעת גוף כגורם זהות בסיסי של האדם. חיוב זהות זו להיות מחוברת לאדמה, מלמד על קיום אינטראקציה תודעתית בין האדם לאדמה בחיים אלו. כל תכניה של התרבות היהודית נועדו לפתח תקשורת תודעתית זו באדם ובינו לבין כל צורות החיים השונות הנוצרות מן האדמה ושיתופה של תודעה זו עם שאר העולם. מן הצד הזה, יש לתרבות היהודית פוטנציאל חיבור עם התרבות המערבית שבמהותה שואפת אל מחוזות חיים חדשים. מצד שני, זהו היסוד התרבותי היחידי שמסוגל להתחבר גם אל האסלאם, שיש לו הכרה בישות היהודית אך ורק מצד שייכותה הדתית אל "אַהְל אל-כִּתַאבּ" ("אנשי הספר").
  7. היסוד האסלאמי, אף שנגלה כדת לפני כ 1300 שנה, שורשיו ומקורותיו מתחילים מדמויות הגר וישמעאל בתורה, שהן התבנית ה"דתית" העתיקה שלו. מאופן הקשר שבין דמויות אלו לאבות התרבות היהודית, נובע גם הקשר והתלות ההדדית שבין העמים. התודעה הישמעאלית – תודעת גוף אינטואיטיבית שהדת נושאת אותה בעוצמה רבה, עד כדי השתלטות על כל אדמה בה היא נוכחת להופכה ל"דאר אל אסלאם", אך חסרת גבולות ועידון. לעומת זאת התודעה הישראלית – שברירית, התלויה בקיומה באדמה מסוימת (אדמת ארץ כנען), נוטה בנקל לאבד עצמה מול תרבויות זרות ולהפוך לווירטואלית ולפולקלור דתי, אך תקשורתית יותר, בעלת עידון ויכולת יצירה מבנית מורכבת.
  8. היסוד הליבראלי גם הוא רכיב בלתי נפרד מהתרבות הישראלית מעצם העובדה שהקמת מדינת ישראל והתפתחותה עד עתה לא הגיעו מכוחה של הדת אלא מכוח העצמאות, הסקרנות, האקטיביות, התנועה והשאיפה לעתיד שבאופייה של תרבות זו. מצד שני תלוי היסוד הליבראלי בשורשיות האתנית של היסוד היהודי, אשר מעניקה לו גם את החיבור אל יסוד הדת האסלאמית.

המטרה הראשונה: להנחיל את יסודות פרדיגמה זו, דרך הקמת "מכון אסטרטגי אנתרופולוגי" שעוסק ביעוץ והכוונה לגורמי ממשל, צבא ומשפט. מכון אשר בניגוד למכונים הקיימים (כדוגמת "המכון הישראלי לדמוקרטיה" ו"פורום קהלת"), יעצב את התפיסה שלו על היסודות הקיומיים של התרבויות מעבר ליסודות הסוציולוגים, הפוליטיים או אסכולות מתחום מדעי המדינה, שמתעלמים או מזלזלים ביסודות התרבות הדתיים והאתניים של העמים, והחשוב מכול הוא – מכון השואף להביא להרמוניה מלאה בין התרבויות בלא להשליט את אחד מן השותפים על השני.

המטרה השנייה: ליצור גוף פוליטי שיוביל את המגמות הנובעות מתוך היסודות שהצבנו לעיל. להלן קווי מתאר, שנועדו לצייר מהלך אפשרי למימוש מטרה זו.

ריבונות מלאה, היא גם תנאי לקיום קשר חיובי עם האסלאם, הבז לעם שאינו דבק באדמתו.

מגמה זו ערה לעובדה כי מצד האסלאם אין זכות קיום לישות יהודית עצמאית ויש להציג עמדה זו באופן מפורש. שיתוף הפעולה של ישראל עם האסלאם, יתבסס על כן, על הסכם הודנה בלבד שיקבע לזמן משמעותי של ארבעים שנה, ללא צורך בהכרה במדינת ישראל או בזכותה על אדמתה. את הוודאות בקיומה העצמאי של מדינת ישראל, במימוש הסכם שיתוף הפעולה שבין התרבויות והקשר העתידני שביניהן, אנו שואבים מתוך וודאותה ועוצמתה הקיומית העתיקה של הישות הישראלית, ומתוך זיהוי הקשר הזה בתורה בתרגומה לתרבות.

 

למדינת ישראל הפרדיגמה התרבותית – מפורט לחץ כאן

 

[1] "לכל נשמה יש דת, שזו רק מילה נוספת לקיומה" (אוסוואלד שפנגלר – שקיעת המערב).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.