פרשת וארא – מטרת המכות

(מקורות בסוף המאמר לפי נושאים[i])

 

השאלה

 

מה מטרת המכות? ברור שהקב"ה הוא הכל יכול, ואם היה רוצה היה יכול להוציא את ישראל מיד! מדוע צריך את כל ה"התעללות" הזאת לכאורה במצריים ובאופן זה דווקא? לא רק זאת ועוד, הקב"ה מקשה את לב פרעה, מה שלכאורה משיג את המטרה ההפוכה ממה שאנחנו מעוניינים, שהרי הוא מוכן לשלוח! מה משיגים במכות הנוספות שהם כבר בכפייה?

יש מספר אפשרויות- בשביל להוציא את ישראל, בשביל להעניש את המצריים, בשביל להאדיר את כוחו ונפלאותיו של ה' בקרב ישראל, "לשכנע" את פרעה לשלוח.  כל התשובות נכונות. ננסה לתת עומק.

 

האם פרעה האמין באלהים?

 

כדי לענות, צריך לראות מה מתרחש בתחילת הפרשה. הקב"ה נראה בשם ה' המפורש. זהו שינוי הנהגה מתקופת האבות. זה הולך להיות הקו המוביל את יציאת מצרים. פרעה עצמו היה חכם מכל החכמים ומכל המכשפים והוא הכיר והאמין באלוהים. לכן הוא אמר על יוסף "הנמצא כזה איש אשר רוח אלוהים בו". מנגד, כאשר בא אליו משה הוא טוען "לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח". חז"ל מסבירים שהוא הכיר בשם "אלוהים" אך לא בשם "הויה".  הוא בדק בכל ספרי המלאכים והעבודה זרה של העולם ולא מצא את השם הזה.

הרבה אנשים מאמינים באלוהים, אולי אפילו רוב האנשים. השאלה היא אם יש מפגש איתו, האם הוא נוכח בחיי, האם אני מחוייב לו. פרעה לא קיבל שיש השגחה, מעל הטבע, וניסים.

 

מטרת המכות – עבור ישראל או עבור מצרים

 

לפי דברי ה' לאורך המכות רואים שהמטרה הייתה שידעו מצרים "כי אני ה' בקרב הארץ". המטרה הוא כדי להרבות את המופתים בארץ מצרים. כמו שהמכות נועדו להוציא את ישראל ממצרים, המכות נועדו להביא את מצרים להכרה במציאות ה'. לכן גם משאירים את פרעה ומקשים את לבבו. כי מטרת המכות ליצור מפגש (אמנם כואב) של הקב"ה עם המציאות של מצרים. אין כמעט פסוקים המתארים את מה שעובר על ישראל במכות. לא מדובר רק על הוכחה לוגית-שכלית, אלא במפגש חי וכואב של המציאות עם שם ה'.

 

התהליך שעובר פרעה במכות

 

מדוע ה' צריך לשכנע את פרעה? כי השלימות של יציאת בני ישראל ממצרים אינה רק התוצאה של ההוצאה, השלימות תהיה בזה שמצרים בעצמם רוצים ומעוניינים לשלוח. פרעה עובר שינויים גדולים בתהליך זה. בהתחלה "לא ידעתי את ה'", לאחר מכן- מבקש שיתפללו להסיר את הצפרדעים, כלומר מכיר בכוח הזה. אחר כך – במכת ערוב מתיר להם לזבוח לה' במצרים. במכת ברד- מודה בצדקותו של ה' ובטובו- "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים". במכת חושך מסכים לשלוח אותם לעבודת ה', משה דורש שגם הוא ייתן זבחים. במכת בכורות הוא משלח אותם עם צאן ובקר ואפילו מבקש שיברכו גם אותו. פרעה לא רק הודה בה', לא רק התכופף כלפיו, לא רק קיבל את צדקותו אלא בעצמו מעוניין להצטרף ולהתחבר ומבין שזה מקור ברכת העולם, כולל של מצרים. גם בעיני מצרים נשאו ישראל חן והם שילחו עם מתנות. בקריעת ים סוף יש אומרים שפרעה שרד לספר שבחי ה'.

 

סיכום

 

המכות אינם סתם התעללות. המכות זה הדרך השלימה ביותר להוציא את ישראל ממצרים כי על ידם יש מפגש של מצרים ושל פרעה עם הנהגת שם ה'. זהו מפגש כואב. פרעה האמין באלוהים אך לא בשם ה' המבטא מציאות נבדלת שנוכחת בחיים, קיימת ומשגיחה ושולטת. לכן גם הקב"ה מקשה את לבו כדי להרבות את אותותיו בארץ מצרים. כך הם ידעו שה' בקרב הארץ. בתהליך זה פרעה עובר שינויים גדולים בהתייחסותו לה'. תהליך זה יכול ללמד גם אותנו על המפגש שלנו עם ה'.

 


 

[i] מקורות – השאלה

 

שמות פרשת וארא פרק ז

(ג) וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:(ד) וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים:(ה) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְקֹוָק בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם:

רש"י :

(ג) ואני אקשה – מאחר שהרשיע והתריס כנגדי, וגלוי לפני שאין נחת רוח באומות עובדי עבודה זרה לתת לב שלם לשוב, טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות בו אותותי ותכירו אתם את גבורותי. וכן מדתו של הקב"ה מביא פורענות על האומות עובדי עבודה זרה כדי שישמעו ישראל וייראו, שנאמר (צפניה ג ו) הכרתי גוים נשמו פנותם וגו', (שם ז) אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר, ואף על פי כן בחמש מכות הראשונות לא נאמר ויחזק ה' את לב פרעה, אלא ויחזק לב פרעה:

 

שמות פרשת בא פרק יא

(ט) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה לְמַעַן רְבוֹת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:

 

שמות פרשת בשלח פרק יד (לרדוף לים סוף)

(ד) וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְקֹוָק וַיַּעֲשׂוּ כֵן:

רש"י: ואכבדה בפרעה – כשהקב"ה מתנקם ברשעים שמו מתגדל ומתכבד. וכן הוא אומר (יחזקאל לח כב) ונשפטתי אתו וגו', ואחר כך (שם כג) והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי וגו', ואומר (תהלים עו ד) שמה שבר רשפי קשת, ואחר כך (שם פסוק ב) נודע ביהודה אלהים, ואומר (שם ט יז) נודע ה' משפט עשה:

 

האם פרעה האמין באלהים? – מקורות

 

שמות פרק ו':

(ב) וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְקֹוָק: (ג) וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְקֹוָק לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם:

 

שמות פרק ה':

(א) וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר:(ב) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְקֹוָק אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְקֹוָק וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ:

 

תרגום יונתן שמות ה' ב':

ואמר פרעה שמא דיי לא איתגלי לי דאקבל במימריה למפטור ית ישראל לא אשכחית בספר מלאכיא כתיב ית שמא דיי מינה לית אנא דחיל ואוף ית ישראל לא איפטור:

 

זוהר מקץ, כרך א' דף קצה' א':

רבי אבא אמר ת"ח בההוא רשע דפרעה דאיהו אמר (שמות ה') לא ידעתי את יי' ופרעה חכים הוה מכל חרשוי אלא ודאי שמא דאלהים הוה ידע דהא כתיב הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו, ובגיןדמשה לא אתא לגביה אלא בשמא דיי' ולא בשמא דאלהים ודא הוה קשיא קמיה מכלא, דאיהו הוה ידע דהא שמא דא איהו שליט בארעא ובשמא דיי' לא הוה ידע ועל דא קשיא קמיה שמא דא ודא הוא דכתיב (שם ט') ויחזק יי' את לב פרעה דמלה דא הוה אתקיף לביה ואקשי ליה ועל דא משה לא אודע ליה מלה דשמא אחרא אלא שמא דיי' בלחודוי ואוקמוה…

 

שמות רבה פרשת שמות פרשה ה, יד':

ויאמרו אל פרעה כה אמר ה' אלהי ישראל שלח את עמי ויחוגו לי במדבר, אמר ר' חייא בר אבא אותו היום יום פרוזבוטי של פרעה היה ובאו כל המלכים כלן לכבדו והביאו דוראות של עטרות והיו מעטירין אותו שהוא יום קוזמוקרטור והביאו אלהיהן עמהן משעטרו אותו היו משה ואהרן עומדין על פתח פלטרין של פרעה נכנסו עבדיו ואמרו שני זקנים עומדין על הפתח אמר להן יעלו כיון שעלו היה מסתכל בהן שמא יעטרו אותו או שמא יתנו לו כתבים ואף לא שאלו בשלומו אמר להם מי אתם אמרו לו שלוחיו של הקב"ה אנו מה אתם מבקשים אמרו לו כה אמר ה' שלח את עמי וגו', אותה שעה כעס ואמר מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל, לא היה יודע לשלח לי עטרה אלא בדברים אתם באים אלי, לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח, אמר להם המתינו לי עד שאחפש בספר שלי מיד נכנס לבית ארמון שלו והיה מביט בכל אומה ואומה ואלהיה התחיל קורא אלהי מואב ואלהי עמון ואלהי צידון אמר להם חפשתי שמו בבית גנזי ולא מצאתי אותו, א"ר לוי משל למה"ד לכהן שהיה לו עבד שוטה יצא הכהן חוץ למדינה הלך העבד לבקש את רבו בבית הקברות התחיל צווח לבני אדם שעומדים שם לא ראיתם בכאן רבי אמרו לו רבך לאו כהן הוא אמר להן הן אמרו לו שוטה מי ראה כהן בבית הקברות, כך אמרו משה ואהרן לפרעה שוטה דרכן של מתים לתבען בין החיים שמא החיים אצל המתים אלהינו חי הוא אלו שאתה אומר מתים הם אבל אלהינו הוא אלהים חיים ומלך עולם אמר להם בחור הוא או זקן הוא כמה שנותיו, כמה עיירות כבש, כמה מדינות לכד, כמה שנים יש לו מיום שעלה למלכות, אמרו לו אלהינו כחו וגבורתו מלא עולם, הוא היה עד שלא נברא העולם והוא יהיה בסוף כל העולם והוא יצרך ונתן בך רוח חיים, אמר להם ומה מעשיו אמרו לו נוטה שמים ויוסד ארץ, קולו חוצב להבות אש, מפרק הרים, ומשבר סלעים, קשתו אש, חציו שלהבת, רומחו לפיד, מגינו עננים, חרבו ברק, יוצר הרים וגבעות, מכסה הרים בעשבים, מוריד גשמים וטללים מפריח דשאים, ועונה חיות צר את העובר במעי אמו ומוציאו לאויר העולם (דניאל ב) מהעדה מלכין ומהקם מלכין, אמר להם מתחלה שקר אתם אומרים כי אני הוא אדון העולם ואני בראתי עצמי ואת נילוס, שנאמר (יחזקאל כט) לי יאורי ואני עשיתני, באותה שעה קבץ כל חכמי מצרים אמר להם שמעתם שמו של אלהיהם של אלו, אמרו לו שמענו שבן חכמים הוא ובן מלכי קדם, אמר להם הקב"ה לעצמכם קראתם חכמים ולי בן חכמים שנאמר (ישעיה יט) חכמי יועצי פרעה עצה נבערה איך תאמרו אל פרעה בן חכמים אני בן מלכי קדם, ראה מה כתיב בהן אך אוילים שרי צוען חכמי יועצי פרעה, (שם /ישעיהו/ כט) ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר, השיבם אלוה שלכם איני יודע מי הוא שנאמר מי ה' אשר אשמע בקולו, אמר לו הקב"ה, רשע מי ה' אמרת במי אתה לוקה, מ' ארבעים י' עשרה הם נ' מכות שהביא הקב"ה על המצרים בים שנא' (שמות ח) ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים היא ועל הים מהו אומר (שם /שמות/ יד) וירא ישראל את היד הגדולה כמה לקו באצבע עשר מכות חשוב חמשה אצבעות שביד הגדולה לכל א' ואחד י' מכות הרי חמשים, ד"א מי ה' סרס אותו מי ים, הים הודיעך ה', אתה אמרת מי ה' עתיד אתה לומר (שם /שמות/ ט) ה' הצדיק, אתה אמרת לא ידעתי את ה' עתיד אתה לומר (שם /שמות/ י) חטאתי לה' אלהיכם

 

רמב"ן שמות פרק  ה' פסוק  ג':

והנה פרעה היה חכם גדול ויודע את האלהים ומודה בו, כאשר אמר הוא או מורישו ליוסף אחרי הודיע אלהים אותך (בראשית מא לט), איש אשר רוח אלהים בו (שם לח), אבל לא היה יודע את השם המיוחד, וענה לא ידעתי את ה' (פסוק ב),

 

דברים פרק יא:

(י) כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק:(יא) וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם:

רש"י: והשקית ברגלך – ארץ מצרים היתה צריכה להביא מים מנילוס ברגלך ולהשקותה…

 

מטרת המכות – עבור ישראל או עבור מצרים – מקורות

 

שמות פרשת שמות פרק ג

(יט) וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה: (כ) וְשָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם בְּכֹל נִפְלְאֹתַי אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּקִרְבּוֹ וְאַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם: (כא) וְנָתַתִּי אֶת חֵן הָעָם הַזֶּה בְּעֵינֵי מִצְרָיִם וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם:(כב) וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם:

 

שמות פרשת וארא פרק ז

(ג) וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:(ד) וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים:(ה) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְקֹוָק בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם:

 

שמות פרשת וארא פרק ז (דם)

(יז) כֹּה אָמַר יְקֹוָק בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי יְקֹוָק הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם:

 

שמות פרשת וארא פרק ח (הסרת הצפרדעים)

(ה) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הִתְפָּאֵר עָלַי לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ לְהַכְרִית הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה:(ו) וַיֹּאמֶר לְמָחָר וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ:

 

שמות פרשת וארא פרק ח (ערוב)

(יח) וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְקֹוָק בְּקֶרֶב הָאָרֶץ:

 

שמות פרשת וארא פרק ט (דבר)

(יד) כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ:(טו) כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וָאַךְ אוֹתְךָ וְאֶת עַמְּךָ בַּדָּבֶר וַתִּכָּחֵד מִן הָאָרֶץ:(טז) וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ:

 

התהליך שעובר פרעה במכות – מקורות

 

שמות פרשת שמות פרק ה (פנייה ראשונה)

(א) וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר:(ב) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְקֹוָק אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְקֹוָק וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ:

 

שמות פרשת וארא פרק ז (באותות)

(ט) כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין:

 

שמות פרשת וארא פרק ח (צפרדעים)

(ד) וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ אֶל יְקֹוָק וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי וַאֲשַׁלְּחָה אֶת הָעָם וְיִזְבְּחוּ לַיקֹוָק:

 

שמות פרשת וארא פרק ח (ערוב)

(כא) וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם בָּאָרֶץ:

 

שמות פרשת וארא פרק ט (ברד)

(כז) וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם חָטָאתִי הַפָּעַם יְקֹוָק הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים:

 

שמות פרשת בא פרק י (ארבה)

(ח) וַיּוּשַׁב אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ עִבְדוּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם מִי וָמִי הַהֹלְכִים:(ט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג יְקֹוָק לָנוּ:(י) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יְהִי כֵן יְקֹוָק עִמָּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם:(יא) לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְקֹוָק כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה: פ

 

שמות פרשת בא פרק י (ארבה בהמשך)

(טז) וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר חָטָאתִי לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם:(יז) וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם וְהַעְתִּירוּ לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה:

 

שמות פרשת בא פרק י (חושך)

(כד) וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת יְקֹוָק רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג גַּם טַפְּכֶם יֵלֵךְ עִמָּכֶם:(כה) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת וְעָשִׂינוּ לַיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ:

 

שמות פרשת בא פרק יב (בכורות)

(לא) וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְקֹוָק כְּדַבֶּרְכֶם:(לב) גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי:(לג) וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים: (לד) וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם:(לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת:(לו) וַיקֹוָק נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם: פ

 

רמב"ן שמות פרשת בא פרק יב

(לב) וטעם וברכתם גם אותי – …ואמר רש"י, התפללו עלי שלא אמות שאני בכור. ופשוטו שיברכו אותו ואת ממלכתו, כי בכלל ברכת המלך שלום כל המלכות.

 

אבן עזרא – הפירוש הקצר שמות פרק יב

(לב) וברכתם גם אותי – שתתפללו עלי בעת זבחכם:

 

לא נשאר בהם עד אחד – מקורות

 

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מסכתא דויהי פרשה ו

וישובו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים אף לפרעה דברי ר' יהודה שנ' מרכבות פרעה וחילו וגו'. ר' נחמיה אומר חוץ מפרעה עליו הכתוב אומר ואולם בעבור זאת העמדתיך (שמות ט טז). ויש אומרים באחרונה ירד פרעה וטבע שנ' כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב ה' עליהם את מי הים.

 

דעת זקנים מבעלי התוספות שמות פרשת בשלח פרק יד

(כח) לא נשאר בהם עד אחד. אבל אחד נשאר והוא פרעה והא דכתיב בספר תהלים אחד מהם לא נותר היינו מכל עמו:

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.