מתמודדים על חוקי הייסוד – הזדמנות לאלטרנטיבה

 

כל יצירה של אלטרנטיבה, מחייבת מעבר בשני שלבים.

השלב הראשון – ההכרה במחירים שאנו משלמים בהישארותנו במצב הנוכחי.

השלב השני – הצעת אלטרנטיבה שניתן לזהות בה, את הערך המוסף שהיא נותנת, ביחס למצב הקודם.

 

השוויון התרבותי – פגיעה מערכתית בזהות האישית והלאומית

אז קודם כל, חובה עלינו לחזור ולפרט אלו זהויות מוחקת תרבות השוויון.

 

לאחר שהתמקדנו במחירים שאנו משלמים ועומדים לשלם כשאנו מנוהלים על ידי תרבות השוויון. מגיע שלב הצעת האלטרנטיבה.

 

שלב מקדים – פעולת מניעה

על מנת לאפשר אלטרנטיבה, חובה בשלב מקדים, להחזיר את "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", לכוונת המחוקק. לקחת ממנו רק את המגמה החיובית שלמענה חוקק – מניעת הפליה לשם הפליה בכל הנוגע לזכויות השונות של בני האדם למתן וקבלת שירותים וכדומה, תוך הסרת התרגום התרבותי של החוק.

 

אולם פעולה זו לבדה אינה מספיקה. כיוון שהיא פועלת רק מניעה, ולא אלטרנטיבה. מחיקת הזהות האישית והלאומית, לא הגיעה לעולם במקרה. היא מאפשרת התנהלות כלכלית פשוטה ונוחה יותר ומתוך עמעום הייחודיות האישית והלאומית, היא יוצרת אחדות, אמנם מדומה, אולם יעילה. בכדי לצאת מהקונפורמיות שהיא משליטה, יש להציב אלטרנטיבה ראויה.

 

שלב שני – קביעת היסוד האתני ההולדתי, בחוק יסוד.

קידום אלטרנטיבה מעצימת זהות, המעלה את הזהות האתנית השורשית, בהדגש הייסוד ההולדתי, כגורם ההגדרה העצמית המרכזי של האדם והלאום.

 

הסעיפים הבאים, הם התוצרים והמגמות שעתידים להיות מקודמים כתוצאה מהגדרת זהות זאת, במעגלי הזהות האישית והמשפחתית, במעגלי הזהות הלאומית ובמרקם היחסים הבין לאומיים של מדינת ישראל עם שכנותיה ומדינות העולם כולו.

 

זוהי תמצית ההצעה. הדרך למימושה היא ארוכה, אך נקיטת הצעדים לקידומה, תלויה בנו המאמינים ביכולת ליצור שינוי, אל יסוד תרבותי שהוא המגדיר האמיתי של זהותנו ואף של זהות לאומי העולם כולו.

 

 לעמוד התמיכה – לחץ כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.