.

 

מתמודדים על חוקי הייסוד – הזדמנות לאלטרנטיבה

 

כל יצירה של אלטרנטיבה, מחייבת מעבר בשני שלבים.

השלב הראשון – ההכרה במחירים שאנו משלמים בהישארותנו במצב הנוכחי.

השלב השני – הצעת אלטרנטיבה שניתן לזהות בה, את הערך המוסף שהיא נותנת, ביחס למצב הקודם.

 

השוויון התרבותי – פגיעה מערכתית בזהות האישית והלאומית

אז קודם כל, חובה עלינו לחזור ולפרט אלו זהויות מוחקת תרבות השוויון.

• איבוד הזהות הלאומית, מול הזהות הפרטית. אחת מתוצאותיה – כל תביעה ווירטואלית בטענה של "קרקע פרטית" יכולה לעקור ישוב שלם מן האדמה, בלא כל זכות לבקשת הוכחת בעלות, או למתן פיצויים ו\או קרקע חלופית.
• מחיקת הזהות המגדרית. דבר שמביא לכך שחיבור הנישואים הופך מתהליך עומק של השלמה לתהליך של שותפות אינטרסים. מערכת חיבור רדודה שמתפרקת בכל פעם שהצפייה האינטרסנטית לא מגיעה לסיפוקה.
• מחיקת הזהות המשפחתית התולדתית. ובמקומה, הגדרות "משפחה" הסכמיות בלבד (כגון משפחה המורכבת משני גברים), ובעקבות כך איבוד העומק שנותן הקשר המשפחתי לאדם.
• מחיקת זהות הבית מול העבודה. הפיכת האדם בעבודה לבורג אנונימי ("כוח אדם") במערכות הכלכליות, מגמות שהיו נבלמות, לו היינו ממוקדים ומודעים לזהות העצמית שלנו וחשיבות השמירה עליה.

 

לאחר שהתמקדנו במחירים שאנו משלמים ועומדים לשלם כשאנו מנוהלים על ידי תרבות השוויון. מגיע שלב הצעת האלטרנטיבה.

 

שלב מקדים – פעולת מניעה

על מנת לאפשר אלטרנטיבה, חובה בשלב מקדים, להחזיר את "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", לכוונת המחוקק. לקחת ממנו רק את המגמה החיובית שלמענה חוקק – מניעת הפליה לשם הפליה בכל הנוגע לזכויות השונות של בני האדם למתן וקבלת שירותים וכדומה, תוך הסרת התרגום התרבותי של החוק.

 

אולם פעולה זו לבדה אינה מספיקה. כיוון שהיא פועלת רק מניעה, ולא אלטרנטיבה. מחיקת הזהות האישית והלאומית, לא הגיעה לעולם במקרה. היא מאפשרת התנהלות כלכלית פשוטה ונוחה יותר ומתוך עמעום הייחודיות האישית והלאומית, היא יוצרת אחדות, אמנם מדומה, אולם יעילה. בכדי לצאת מהקונפורמיות שהיא משליטה, יש להציב אלטרנטיבה ראויה.

 

שלב שני – קביעת היסוד האתני ההולדתי, בחוק יסוד.

קידום אלטרנטיבה מעצימת זהות, המעלה את הזהות האתנית השורשית, בהדגש הייסוד ההולדתי, כגורם ההגדרה העצמית המרכזי של האדם והלאום.

 

הסעיפים הבאים, הם התוצרים והמגמות שעתידים להיות מקודמים כתוצאה מהגדרת זהות זאת, במעגלי הזהות האישית והמשפחתית, במעגלי הזהות הלאומית ובמרקם היחסים הבין לאומיים של מדינת ישראל עם שכנותיה ומדינות העולם כולו.

• יסוד זה מעגן את זיקת עם ישראל אל האדמה כקשר תולדתי (ולא רק כאמצעי להתאגדות הלאום). קשר זה לא מאפשר קריעת אדמה מן האדם והלאום מסיבות פוליטיות ומהווה את הלגיטימציה להחלת ריבונות מלאה על כל שטחי הארץ.
• יסוד זה מעגן את קשר ההולדה כגורם המגדיר את אלו השייכים ללאום הישראלי (על פי הנולד לאמא יהודיה) ומעמיק את זיקת האדם ללאום, לא רק כאמצעי התאגדות לסיפוק צרכים, אלא כשייכות קיומית ותרבותית יסודית.
• יסוד זה מעגן את הקשר הטבעי בין איש ואישה כקשר היחיד המגדיר משפחה. מתוך כך, חזרה אל יסוד ההשלמה והעומק שבזוגיות.
• יסוד זה, נותן משמעות מרכזית למרכיב הבית והאישה בבניית הזהות הפרטית והלאומית. כללי התעסוקה, התמריצים והתמיכות, יכוונו לחיזוק מגמה זו.
• יסוד זה, יעגן את זכותם של החרדים ולהבדיל, הערבים, לשמר את זהותם התרבותית (תוך יצירת חיבורים עם החברה הכללית דרך הזהות האתנית הייחודית להם), בלא לנסות לאלצם לאמץ זהות "ציונית" ב"כור היתוך" כפייתי.
• על בסיס יסוד זה, תבוטל כפיית לימודי הליב"ה בבתי הספר. תכניות הלימודים יעוצבו על פי המבנה האתני של הקבוצות אתניות השותפות בבניית הזהות הלאומית, מתוך ההבנה שהבנייה הערכית קודמת לבנייה הטכנולוגית. הכלים האקדמיים והתעסוקתיים יינתנו לאחר מכן על פי בחירה ובסבסוד המדינה, למען פיתוח מדעי והגעה לתעסוקה משמעותית.
• יסוד זה, יחזיר את זהות האדם, לעובד! תבוטל העסקת עובדים דרך חברות כוח אדם. לאחר תקופת הסתגלות קצרה, יחויבו המשרדים הממשלתיים, העיריות, הארגונים והחברות, לקבל את העובד חלק מצוות העובדים של הארגון.
• תחת ייסוד זה, ינקטו צעדים לקיום בסיס יצרני והגעה לעצמאות יצרנית של המשק הישראלי. תמותן השפעת הגלובליזציה בתחום יבוא המוצרים.
• על בסיס ייסוד זה תעוגן חובת המדינה לאפשר רכישת דירה בהישג יד לכל זוג צעיר, כחלק מתפיסת הבית כיסוד מוכרח להתפתחות המשפחתית.
• יסוד זה יהווה את הבסיס לסיום הסכסוך הישראלי הערבי. מתוך ההבנה כי גורם הסכסוך אינו טריטוריאלי, אלא זהותי. אימוץ מדינת ישראל את הגדרת הלאום המערבי, הוא שמגדיר ללאומים האסלאמיים את מדינת ישראל כמדינה קולוניאליסטית. הגדרת הזהות הלאומית הישראלית כזהות הולדתית, הרואה את קשר הלאום לארץ, כקשר תולדתי ולא כאמצעי למימוש הגדרה עצמית של האדם, תוריד את האיום שיש למדינת ישראל בעצם זהותה הלאומית על הלאומיות האסלאמית ועתידה להחזיר אותנו אל חיק הלאומים השֵמיים, שלאומיותם בנויה על הייסוד ההולדתי הזה.
• יסוד זה, יהווה את הבסיס לפעילות בין לאומית לשינוי המדיניות העולמית ממדיניות גלובליזציה של הגירה, למדיניות ומאמץ עולמי לקיום הלאומים במקור הולדתם, לעיגון זכיותיהם להגדרה עצמית, חיים בכבוד בארץ מולדתם והפסקת ניצול המערב את המדינות החלשות לצרכיו הכלכליים. הטיפול בבעיית ההגירה במדינת ישראל, יהיה מתוך קידום הזכות זו, ולא מתוך רצון להיפטר מפרטים בעלי מעמד סוציואקונומי נמוך.
• אימוץ הזהות ההולדתית כבסיס הזהות האישית והלאומית, בהיותה זהות שיסודה נשי (בנויה על קשרי הולדה), עתידה בשלבים המתקדמים יותר שלה, לשנות את צביון הקשרים הבין אישיים והבין לאומיים, מקשרים זכריים – של בקשת עוצמה וניצול משאבים, לקשרים של הרמוניה והשלמה, מגמה שעתידה להוריד את מפלס האלימות הבין אישית והבין לאומית ולאפשר צמיחה ושיתופי פעולה.

 

זוהי תמצית ההצעה. הדרך למימושה היא ארוכה, אך נקיטת הצעדים לקידומה, תלויה בנו המאמינים ביכולת ליצור שינוי, אל יסוד תרבותי שהוא המגדיר האמיתי של זהותנו ואף של זהות לאומי העולם כולו.

 

 לעמוד התמיכה – לחץ כאן