פעמים רבות אנו באים להתפלל מתוך טרדות העולם ושכחת מהות הרצון והתפילה, וממילא דעתנו מוסחת. גם הלימוד המלהיב על התפילה נשאר תאוריה אך לרוב אינו מניב פרי, ולא משפיע ממש על התפילה באופן תמידי. לשם כך יש צורך לעצור ולכוון את המחשבה אל המגמה הפנימית של התפילה. ההנחיות הבאות הן עצה טובה כיצד לעשות זאת בפועל, אך את האופן המדויק ותכניו יעשה כל אחד על פי אופיו ורוחו.
א. בהליכה 3 צעדים אחור ידמה בנפשו שהוא נרתע מפני מלך מלכי המלכים מפני דלות מעשיו ורגשות לבבו ושיקועו החומרי. ובהליכה 3 צעדים קדימה ידמה שהוא קרב ברטט ואימה ובשמחה עצומה לעמוד להתפלל בהיכל המלך לפני ה' יתברך.
ב. באומרו "ה' שפתי תפתח" יעצור ויחשוב שכל כוח הדיבור שלו ותנועת שפתיו אינם מכוחו אלא מכוח ה'. ובאומרו "ופי יגיד תהילתך" יחשוב שהפה יבטא מעומק פנימיותו את מה שחקוק בטבעו לומר תהילות ה', וכאילו פה זה לא נועד אלא לשם כך ומוציא הוא מעצמו את שבח הבורא ותהילתו.
ג. ימתין בשפתיים חתומות עד שיעלה רצון מעם ה' לפתוח שפתיו ורק כשיחוש מעין דחיפה מלמעלה יפתח פיו.
ד. בעודו ממתין לתפילה שתבוא, ידמה בנפשו שרצונו אינו אלא ניצוץ מהשלהבת הגדולה של הרצון העליון; ושהוא מעלה את רצונו להדבק בשורשו; ואחדות ה' שורה על הכל; והאור והכלי מאוחדים; וכל הבריאה מאוחדת וכלולה באור החיים, וכל הנשמות אינם אלא נשמה אחת; והוא מתבטל וטובע באור העליון הזה ומתאחד עמו ואין הוא פונה אל ה' שמחוץ לו; רק הוא וכל תנועותיו וגופו חלק אלוה ממש.
ה. אם מחשבות טורדות את מנוחתו ומושכות את ליבו לעסקי העולם הזה, יחשוב שכל אותם טרדות ורצונות לא באו לעולם אלא כדי לעשות את רצון ה', ורק אליו יתברך הם רצים ומשתוקקים, וזו כל מטרתם; הכסף כוסף אל ה', האייפון מתעופף אל בוראו. ואם כך הרי שהכל מצוי כאן, בתפילה, ואין שום עניין וזמן אחר שדוחקים לסיים את התפילה משום שכל המעשים חותרים לאותה מטרה נעלה של התפילה. ובאופן הזה יחבר את כל המחשבות המתפזרות אל המגמה של הדבקות בה' ואחדותו.
ו. אם דעתו מוסחת מקול פטפוטי תינוקות ושיחות בטלה – ישמח בהפרעה זו וידע שכל הפרעה זו לא באה אלא לעורר אותו על שלא כיוון כראוי בתפילה, וידמה את הקולות הרועשים כנטפי אור הדופקים על לבבו להעיר את עולמו הפנימי ולהחיות בקרבו את דממת הקדש של העריגה האלוקית אשר שום רעש והפרעה חיצונית לא יוכלו להפר.
ז. ועתה כשהוא דבוק במחשבתו בבורא וחש את הדחיפה לפתוח שפתיו יזרמו המילים ומבטא השפתיים מתוך מחשבה שהוא מחבר את רצונו לרצון העליון ומעלה את כל הבקשות והרגשות למטרה הפנימית שלהם – להרבות אור אלוהי בעולם בתוך אותם חפצים, ושיתמלא חסרונם מתוך הדבקות ברצון העליון, שבו כל הבריאה מאוחדת ומתוקנת.
ח. ויחשוב שהאור והשלמות מצד הבורא נצחיים ומלאים וכל העבודה היא לחבר את הרצון והבריאה לשלמות זו שהם חלק בלתי נפרד ממנה. ויזכור שהעיקר הוא הדבקות בה' ועילוי כל הרצונות הקטנים לשורש שלהם וזיכוך נפשו, יותר מאשר מילואם בפועל.