"בקשתי לבוא כדי לומר משפט אחד – כל אדם נברא בצלם אלוהים".
עם המשפט הזה הגיע ראש הממשלה במיוחד למליאת הכנסת, בכדי להביע הזדהות עם בני הקהילה ה"גאה", ביום הלהט"ב שצוין השבוע בכנסת.
בצמד המילים הללו "נברא בצלם" ניתן לתמצת את ההתנגדות העזה לתרבות אותה רוצה להשליט עלינו המערב בעזרת שלוחיו בני הקהילה ה"גאה".
הגוף כישות "מדברת"
כי הבריאה בצלם אלוהים, היא המחייבת אותנו להקפיד על שלמותו של הגוף. כהן שאפילו רק שערות גבות עיניו ארוכות ממיצוע הטבע, פסול לעבודה. בכור שלא עבר את תהליך הלידה השלם והוצא בניתוח קיסרי, מאבד את בכורתו. אתרוג שיש בו נקודה שחורה, פסול ללקיחה, אין לפגוע בשלמותו של הגוף אפילו בשריטה או כתובת קעקע.
כל אלו, סיבה אחת להן – הגוף הוא נקודת המוצא ליצירה, לתרבות, למוסריות ולהתפתחות הלאומית. כל מקצועות הרוח נועדו לעורר ולהביא את הגוף למימוש היכולות הללו.
בכדי שהתרבות שלנו תופיע במלואה, אנו נדרשים לשאוף לצלם אלוהים מלא. שלמות הגוף, טבע הגוף חיבוריו וקשריו. כל הדרכות התורה נועדו לשמר, לעורר ולמקסם מגמה זו.
עיוותי הקשר הגופני מחיבור בין איש ואישה, לקשר חד מיני ושינויי המין למיניהם, מאמצים לעצמם חופש וירטואלי, אך כופים על האדם נכות גופנית ואיבוד יכולת הגוף "לדבר" ולהביע את עצמו במגע ובחוש. השוויון כביכול שניתן על ידי תרבות זו, "להיות כל אחד", "כל דבר" ובאיזה אופן שבוחר, מייצר רדידות תרבותית, שבה כולם עושים את אותו הדבר, חושבים את אותן מחשבות, חולמים את אותם חלומות וצורכים את אותם מוצרים.
בצלם – בצל אלוהים
להתנהל בצלם אלוהים, המשמעות שלו הפוכה לחלוטין – להביא את הצלם שלנו להיות כאלוהים – יוצרי עולמות חדשים.
את זה מלסטמים מאיתנו בני הקהילה הגאה, המנסים בכוח ובהפחדה לכופף אותנו אל קערת התרבות הרדודה ממנה הם אוכלים. ואין זה משנה מאיזו סיבה.