מְצוֹדִים וַחֲרָמִים החרמת ישראל – הבעיה והפתרון

כנגד כל הגיון

 

תהליך החרמת ישראל בעולם, הולך ומחריף. השבוע הצטרפה התאחדות הסטודנטים הבריטית לתנועת החרם BDS הפועלת נגד ישראל. ממש כמעט באותו היום הודיע מנכ"ל אורנג' העולמית כי היה רוצה לסיים "כבר מחר" את מערכת היחסים עם ישראל. בסוף השבוע שעבר, נחלצה מדינת ישראל בעור שיניה מהשעייתה מפיפ"א – התאחדות הכדורגל העולמית. ואנו עומדים תמהים ומשתוממים. איך יתכן שאותו ארגון סטודנטים בריטיים שסירב לפני שנה להחרים את דאעש, ממהר להחרים את ישראל, הדמוקרטיה היחידה בכל המזרח התיכון?
איך יתכן שטענות הפלסטינים מתקבלות כאמת צרופה בכל העולם, אף שפעילות הטרור שלהם נעשית בגלוי ולעיני כל?

 

הקצעת משאבים ללא תכלית

 

ואצלנו, המערכת הפוליטית מגיבה בדרך הרגילה – הקצעת משאבים נוספת להסברה ולשינוי התודעה. האם יש בכך על מנת לפתור את הבעיה? כל הנתונים שאת מקצתם הבאנו לעייל, מלמדים בעליל שלא!
לא מערכת שקרים מתוחכמת או "אי ידיעת האמת" הם הגורמים למהלך החרם. מהלכי ההחרמה נעשים למרות ידיעת העולם כולו את המציאות לאשורה! מכאן מגיעה המסקנה המוכרחת, כי פעולות הסברה, או פרויקטים לשינוי תודעה לא הולכים לשנות מאום. את הסיבה לניסיונות החרמת ישראל בעולם וממילא את הפתרון לחרם הזה, יש למצוא במקום אחר.

 

התבוננות במקורות התורניים על משמעות החרם, מלמדת כמה עובדות מפתיעות שיש בהן בכדי לשנות לחלוטין את דרך ההתייחסות כולה לפרשה זו.

 

חרם שמטרתו, אילוץ הקשר

 

את מושג החרם, מצינו בכמה משמעויות הקשורות האחת לשנייה. ניגע בשתיים מרכזיות. האחת היא במשמעות של השטחה[1]. כך אומרת לנו התורה כי כהן בעל מום כגון חרום שאפו שקוע לו בין עיניו, פסול מלהקריב קורבן לפני ה'[2]. המשמעות הנוספת של מעשה ה"חרם" היא של פריסת מצודה. כך מופיע הדבר ביחזקאל[3] – "וּפָרַשְׂתִּי עָלֶיךָ אֶת רִשְׁתִּי בִּקְהַל עַמִּים רַבִּים וְהֶעֱלוּךָ בְּחֶרְמִי".

 

מהו הקשר שבין מעשה ההשטחה, למעשה הצידה? ואיך קשור הדבר למשמעות החרם שאנו עוסקים בו במאמר זה?

 

התשובה היא, כאשר אדם או מדינה, אינם "מיישרים קו", עם תרבות הרוב, נוקט הרוב באמצעי החרם על מנת להחזיר את היוצאים מן הישורת, חזרה אליו. בתהליך קשה זה, הם משטיחים את אישיותו או עצמאותו של האדם או הגוף הסורר, על מנת להחזיר אותו חזרה אל המקום ממנו יצא. מעשה החרם פעולתו ומטרתו היא אם כן הפוכה מן הנדמה למראית עין. אין הוא נועד להפריש את האדם מן הציבור, אלא הפוך – לכפות ולאזוק אותו אל הכלל ממנו ניסה לפרוש, בעמדתו העצמאית. בכך מקיים החרם את משמעותו השנייה שהבאנו לעיל, כ"מצודה".

 

ניסיון המערב לכפות על ישראל, תרבות לאום הסכמית

 

את מדינות מערב אירופה לא מעניין האמת. מטרתם במעשה החרם, לאזק את מדינת ישראל אל תרבותם. זו גם הסיבה להשקעת הכספים העצומה שלהם בארץ, לאותן העמותות המקדמות את מטרתן הזו. לכופף את ישראל אל תרבות מדינות המערב שתורף קיומן הוא הוויית לאום הסכמית הבנויה מתוקף רצונו של האדם, ושאינה תלויה עוד בקשר עם מקור היווצרותו מן האדמה או עם תולדתו האתנית.

 

מכאן גם עולה הדרך היחידה בה נוכל להתמודד כנגד החרם הזה והבאים אחריו. מעשה החרם אפקטיבי, אך ורק שישנה הווה אמינה שיביא להשטחת והכנעת המוחרם אל הקבוצה המחרימה. אולם כאשר ברור יהיה לגוף המחרים כי האדם או המדינה עומדים בעצמאות עמדתם או תרבותם, יחדל אותו גוף מלנסות לכפות את אחדותו עליהם.

 

ביטול סכנת החרם, אם חזרת זיקת הלאום אל האדמה

 

באם מדינת ישראל, תחדל מלהשלות את עצמה ואת מדינות המערב סביבה, כי את הלאומיות שלה היא מקבלת כאותן המדינות – מכוח הכרזת המדינה, הזכות להתאגד ללאום, הצהרת האומות המאוחדות וכן הלאה, אלא תעמיק את ייחודיותה כלאום מצד חיבורה אל ארץ תולדתה, יחדלו ניסיונות המערב להכניע את ישראל אל תרבותו. דווקא הגברת הזיקה של מדינת ישראל אל אדמה, אם בהחלת הריבונות המלאה שלה על כל שטחי שלטונה ואם בבנייה חופשית בכל חלקי הארץ, היא שתשחרר אותה מלחצי החרמות השונים נגדה.