בשבועות האחרונים נגענו מתוקף המצב המלחמתי בעזה, בהשלכות יוזמת ישראל ייעודית, על האופק המדיני בטחוני. אולם יוזמה זו, וזו ייחודיותה, מציגה תפיסת תרבות הנוגעת בכל ליבת החיים האזרחיים במדינת ישראל. הפעם ניגע בהשלכות יוזמה זו על הנושא הנפיץ של הזוגיות החד מינית.

 

השבוע החליט שר הפנים גדעון סער להחיל את התיקון לחוק השבות המאפשר ליהודי\ה לעלות לארץ גם עם בן\ת הזוג שלו\ה, אף על בני זוג מאותו המין. לפני כחודשיים סערה הארץ מדבריו של שר החינוך שי פירון שטען כי חיבור בין בני אותו מין אינה משפחה. לאחר ביקורת חריפה על דבריו, חזר בו השר מאמירתו זו. קצת לפני כן, אישרה הכנסת את חוק הפונדקאות המאפשר הליך פונדקאות על חשבון המדינה גם לזוגות חד מיניים. מכוח אותה תובנה, פסק בג"ץ בתחילת 2014 כי גם בן זוג חד מיני, ירשם במרשם האוכלוסין כאבי הילד של בן זוגו. כל הקביעות הנ"ל וקביעות רבות נוספות שלא הזכרנו, מבוססות כולן על התובנה כי הגדרת נישואין, זוגיות ומשפחה, אינה תלויה בהכרח בחיבור בין איש ואישה, אלא ברצונו החופשי ובבחירתו החופשית של האדם. תלות מעשה ההולדה במבנה הביולוגי הינו אילוץ גופני שניתן כיום להתגבר עליו, על כן אין כל סיבה לחיות לאורו. הניסיון לשמר את תפיסת הזוגיות וההורות ההטרוסקסואליים מכוח דת ישראל, אינו מצליח, כיוון שאף מבנה ממסדי בין אם תרבותי ובין אם דתי, אינו יכול לעמוד מול חופש הבחירה של האדם.

 

יוזמת ישראל ייעודית, קובעת את עמדתה ביחס לשאלת הזוגיות מכיוון שונה לגמרי. לא קביעת הדת ולא מניעים פסיכולוגיים או מוסריים, הם הפוסלים את החיבור החד מיני מלהוות "זוגיות, "משפחה" ו"הורות", אלא הקריטיות של המבנה והתהליכים הפיזיים בהשלמת עצם האדם והתפתחות היצירה והתרבות שלו. פעולות הגוף והחיבורים הגופניים, אינם ביצועים טכניים אילמים המקבלים את משמעותם ממחשבתו ורצונו של האדם, אלא הם הם מחוללי היצירה והתרבות באדם. בתור שכאלו, רק בשלמות קיומם ותפקודם על פי טבעם, יכולה האנושות לפרוץ את הדרך אל חזונה. הטבע הגופני שטבע את החיבור הגופני שבין האיש והאישה ואת יכולת ההולדה היוצאת מחיבור זה, טבע למעשה כי כל תהליך יצירה באשר הוא, יהיה תלוי בדרך החיבור הזו. אף ההנאה המתקיימת במעשה החיבור האישותי, אינה רק תוצר נלווה ל"אקט המיני" כפי שרואה זו התרבות המערבית, אלא היא הכוח המחולל את שלמות החיבור, ההולדה, הטבעת פוטנציאל היצירה ופריצת הדרך באדם[1]. מסיבה זו, את ההתנגדות לזוגיות חד מינית תולה התורה בחסרון שיש לחיבור הזה מלהגיע להנאה גמורה וממילא אל שלמות החיבור הבשרי – "וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד"[2].

 

יוצא אם כן, שאותו הבדל בין נקודת המוצא של החיים המערביים, הרואה את הרוח כמחולל החיים והתרבות, לבין זו המזרח תיכונית, הרואה את הגוף כמחולל התרבות, אליו ייחסנו בשבוע שעבר את סיבת העומק לעימות שבין ישראל לסביבתה הערבית (ראה בקישור זה), הוא גם המבדיל בין התפיסה המערבית המעוניינת לאפשר זוגיות על פי קביעתו השרירותית של האדם, לבין התרבות הישראלית המחייבת זוגיות פיזית שלמה בין איש ואישה, כתנאי למימוש קיומה וחזונה.

 

יוזמת ישראל ייעודית סבורה, שאף ביחס לשאלת ליבה זו  – מהי זוגיות, משפחה והורות, לא ניתן יהיה להגיע להכרעה אמיתית, אלא אם תהיה ירידה לשורש זה של התרבות הישראלית. היוזמה המוצגת לכם, נוגעת בעומק הזה

 

ביום חמישי ב' אלול (28.8.14) יתקיים בעז"ה מפגש ההשקה הראשון של יוזמת ישראל ייעודית, שנועדה ליצור גוש אזרחי תומך ומקדם של היוזמה. את יכולת ההשפעה שלנו על עתיד מדינת ישראל נוכל לגזור רק אם נתרגם את המהלך הזה, לתמיכה אזרחית רחבה. מטרת המפגש הראשון היא, לקיים דיון עומק על היוזמה, לקבוע דרכים לקידומה ולהרחיב את מעגל החברים המעוניינים לפעול למענה.

 

להצעת חוק הייסוד המתייחסת לנושאי הליבה השונים, לחץ כאן.

 

 לרישום הגעה למפגש –  לחץ כאן


[1] "ודבק ולא בזכר – דליכא דיבוק, דמתוך שאין הנשכב נהנה אינו נדבק עמו" (רש"י סנהדרין נ"ח, ע"א ורשי שם ד"ה ודבק ולא בזכר).

[2] "ודבק (בראשית ב')-  ולא בזכר " (סנהדרין נ"ח, ע"א).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.