ישראל ייעודית – הפסקת אש במלחמה שאין לה סוף

בימים אלו, אנו נמצאים כנראה (אם לא נופתע שוב) בהפסקת אש שברירית מול החמאס. עם סיום מבצע "צוק איתן", ברור לכולם, שגם אם הפסקת אש זו תישמר, המדובר ברגיעה זמנית, עד למאבק המזוין הבא ולמבצע הבא. פתרון לבעיית עזה והחמאס, לא הבאנו.

 

בכדי להבין באיזו דרך כן ניתן להגיע לפתרון בעיית החמאס בעזה, החזבאללה בלבנון, דאעש בעיראק ולמעשה לכל מה שמכונה האסלאם הפונדמנטליסטי, כדאי להתבונן באופן בו חז"ל עומדים מול בעיות השעה.

 

מירך יעקב, אל המקדש ועד לגופתו של הדר גולדין.

 

כשרוצים חז"ל לגעת בסיבות לחורבן הבית, שמזיכרון חורבנו יצאנו זה עתה לאחר שלשה שבועות של מנהגי אבלות, הם מחזירים אותנו לא פחות ולא יותר לפרשת תקיעת כף ירך יעקב במאבקו עם שרו של עשיו. הם מלמדים אותנו כי המקור לחורבן הבית הוא הפגיעה שנפגע יעקב בגיד הנשה[1].

חז"ל, אינם מתעכבים על הסיבות הצבאיות, או ההיסטוריות המביאות לחורבן, הם מפנים את אצבעם ישירות אל גופו של יעקב, למקום המתחבר אל מקום הברית ומשם אל כל יוצאי ירך יעקב לדורותיהם[2].

 

מדוע שחולשה בתוצרי אבר הברית, תגרור אחריה חורבן לאומי? הסיבה לכך היא שההטבעה הלאומית של עם ישראל היא דווקא באבר המילה. כשרצו צוררי העם היהודי לחשוף את אויביהם היהודים, חפשו דווקא באבר זה – את טביעת הלאום בבשר! הסיבה להימצאותו דווקא שם היא, כי זהו הבשר המרגיש ביותר. יכולת אבר הברית להרגיש ולהוליד ילדים, הינה אב טיפוס להופעת התרבות הלאומית לכל התפרטויותיה. כל עבודת המקדש בנויה על תרבות זו, המשתמשת בחומרים, בכלים ובצורות, כאמצעי להולדה ויצירה, לכל הבאים בשערי המקדש. מן המקום הזה מגיעה מסירות הנפש להצלת גופתו של סגן הדר גולדין מידי החמאס, מתוך זיהוי הגוף כ"אב טיפוס" המחולל את החיים, גם אלו העתידיים.

 

לתרבות זו המטביעה את לאומיותה בבשר, שותפים גם עמי האסלאם.

 

לעומת שתי תרבויות אלו, התרבות המערבית ממשיכתה של התפיסה הנוצרית, בזה לאבר ההולדה ורואה אותו כאבר ביולוגי בלבד, המיועד למעשה הילודה הפיזי. משום כך אין היא מהססת למצוא תחליפים טכניים לדרכי ההולדה הטבעיות, ואין היא בוחלת באמצעים לשימוש בכל הריגושים הקשורים לאברי ההולדה, למטרות ניצול ומסחר.

 

לרדת לעומק התרבויות, בקביעת האסטרטגיה המדינית והצבאית

 

ההתכחשות העולמית המערבית לערכיות הגוף, וההתעקשות לראות ברוח האדם כגורם היחיד המחולל תרבות, הם הגורמים לעימות הבלתי פוסק מול האסלאם ולהתגברות האסלאם הקיצוני. ככל שהתרבות המערבית מגדילה את טווח השפעתה, מנסה להבליט את ערך השוויון מתוך השלטת הרוח על התרבות העולמית ולבטל את השונות והגוונים הלאומיים המקבלים את ייחודיותם דווקא מכוח ההולדה הגופנית, מקצין האסלאם את פעולתו, כתגובה של הישרדות. הבחירה שבחרנו, להיות חלק מן התרבות המערבית, לא רק מצד הקידמה הטכנולוגית שלה, אלא מצד האידיאולוגיה שלה, במקום להוביל את התרבות היונקת את כוחה מן הגוף, היא שהופכת אותנו להיות אובייקט השנאה המרכזי של האסלאם.

 

הכרה בקביעות יסוד אלו, היא תנאי בסיסי לפתרון בעיית האסלאם הנלחם בנו. את האסטרטגיה המדינית והצבאית, אנו נצרכים לגזור מתוך ההכרה הזו. כל ניסיון פעולה שאינו נותן פתרון לניכור שיש בנו אל יסוד התרבות שלנו ולשותפות היסודית שיש לנו בה עם הלאום הערבי, לא יחזיק מעמד.

 

היוזמה האזרחית של ישראל ייעודית, מבססת את מצעה האזרחי על תובנות עומק אלו. היא מאמינה שדווקא הדרך הארוכה היורדת להבנת שרשי התרבות של העמים, היא הדרך הקצרה ביותר להביא לא רק לסיום הסכסוך, אלא להשלמה בין התרבויות. כל ניסיון לקיצורי הדרך שאינם נוגעים בשורש העימות בין התרבויות ,נועד לכתחילה לכישלון.

 

המפגש עליו הודענו בשבועות האחרונים ביום חמישי, ב' אלול, בשעה 18:30 בבית אורות שבהר הצופים, נועד לקדם את התמיכה האזרחית במהלך זה, שהינה חיונית על מנת להביא לשינוי התפיסות התרבותיות, המדיניות והפוליטיות של מדינת ישראל, הנמצאות כיום במצב של "אין מוצא".

 

לטיוטת חוק הייסוד שבבסיס היוזמה האזרחית לחץ כאן.

 

לרישום לכנס שבהר הצופים לחץ כאן.