שואלים אותי, האם יתכן שאותם זיהויי עומק של תרבות הלאום הערבי שגזרנו ממלחמת המנהרות של החמאס ומערוב האוכלוסייה האזרחית במלחמה (לקישור – לחץ כאן) הינם נכונים, האם אין פה העמסת ערכים מוגזמת על תרבות פרימיטיבית ואכזרית.
עוד שואלים, אף אם ישנו גרעין אמת בבחינת עומק של תרבות זו, האם נכון להבליט אמת זו עתה, האם אין בכך להחליש את עוצמת הנחישות והלחימה שלנו מול החמאס.
התשובה לשאלות אלו היא, כי, לעולם גרעין הקיום האתני הוא המחולל את חוזקם ופעולתם של העמים. מכיוון שכך, בעימות בין לאומים, ניצחון עם על עם אחר מחייב את הכלת ייסוד כוחו ותרבותו. ללא זאת, לא תהיה הכרעה בשדה הקרב, האויב יקום פעם אחר פעם, תוך שהוא מביא את העם הכובש למצב חסר אונים מול עוצמת עמידתו, חוסר יכולת לצפות את מהלכיו ולטעויות החוזרות על עצמן.
באופן אבסורדי, דווקא הניסיון להתעלם מן היסוד הקיומי של האויב, לא רק שמונע את הניצחון עליו, אלא אף מגביר את חוסר הלגיטימציה הפנימית לפגיעה בו, כיוון שלא מתלווה לפעולה זו שימור לוז תרבותו. ההכרה בתרבותו הלגיטימית של האויב, היא אם כן, דווקא גורם מחולל נחישות, תגובה והחלטיות מעשה.
אמנם נכון הוא, שלא פשוט להגדיר תרבות מכוח אירועים עכשוויים. קשה ביותר לקבוע האם אירועים אלו הינם מקריים או מבטאים את קו התרבות של אותו העם. כאן באה לנו התורה לעזר. עדות התורה על צדקות ישמעאל בהולכת יצחק לפניו[1], בנתינתו את בתו לעשיו[2] ובשעת מותו[3], הינם תקיעת היתד הקדומה להבנת מהות הלאום היוצא ממנו ועתיד יחסי הגומלין בין הלאום הישראלי והערבי. מכאן, מתאפשרת מתיחת קו בין העבר המתמשך הזה לבין המציאות הנוכחית ומתוך כך הצבת יעדים תרבותיים ומדיניים עתידיים רלוונטיים.
על אופן העבודה הזה, בנוי חוק יסוד ישראל ייעודית המהווה טיוטת מצע תרבותי, אזרחי ומדיני פורץ דרך, בהצבת חזון לאומי בר קיימא. יוזמה זו, גוזרת את עקרונותיה, לא מתוך הסכסוך הציוני הערבי, אלא מן התמונה הכוללת, המתחילה כאמור מן היסודות הלאומיים של שני העמים.
בב' אלול (28.8.2014) בשעה 18:30, אנו מקיימים את מפגש ההכרות הראשון עם היוזמה, באירוח ובשיתוף "בית אורות" שבהר הצופים. מפגש זה נקבע מתוך הידיעה כי רק תמיכה אזרחית רחבה יש בה את הכוח לשנות תפיסות פוליטיות המקובעות זה חצי מאה.
לעיון בהצעת חוק הייסוד – לחץ כאן.
לרישום הגעה למפגש – לחץ כאן
[1] וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה- מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו" (בראשית כ"ה, ט' ורש"י שם).
[2] וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה" ( בראשית כ"ח, ט') – מצינו באגדת מדרש ספר שמואל (פרק י"ז) שלשה מוחלין להן עונותיהם גר שנתגייר, והעולה לגדולה, והנושא אשה, ולמד הטעם מכאן, לכך נקראת מחלת" (רש"י על בראשית ל"ז ג' ד"ה בשמת בת ישמעאל).
[3] "וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו – לא נאמרה גויעה אלא בצדיקים" (בראשית כ"ה, י"ז, רש"י ד"ה ויגוע).