שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין

ומתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול

רבי יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו שנאמר (ויקרא ט"ז) וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו אשתו אמרו לו אם כן אין לדבר סוף:

 

א.

"שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו "

 

עבודת כהן הגדול יכול ללמד אותנו על התהליך שכולנו עוברים ביום כיפור.

 

בתחילת התהליך יש פרישות. יום כיפור הוא מנותק ונבדל מהחיים. אחת השיטות למד את מצוות הפרישה של הכהן גדול ממשה שעלה להר סיני, שפרש קודם כניסתו למחנה שכינה[i].

ביום כיפור אנחנו מנותקים מהחומר, יוצאים מ"אזור הנוחות" אל השמים, כמו המלאכים. לכן לובשים קיטל לבן כמו המלאכים[ii], לכן אומרים בשכמל"ו בקול רם[iii], ולכן יש שנהגו לעמוד כל היום והלילה[iv].

 

ב.

"ללשכת פלהדרין" "ומתקינין לו כהן אחר שמא יארע בו פסול"

 

התהליך הוא כל של הליכה אל חוסר ודאות, יש חששות, יש סכנות. חוששים שמא הכהן ימות או ייטמא[v]. לוקחים אותו ל"לשכת פלהדרין" שקרויה על שם זה שהכהנים היו מתים כל שנה ומתחלפים[vi]. לא כולם מסוגלים לעמוד בגובה הזה. גם אנחנו חוששים שמא יארע לנו משהו ומתוודים גם קודם סעודה מפסקת[vii]. אנחנו גם לובשים קיטל בדוגמת תכריכי מתים[viii].

 

ג.

"רבי יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו שנאמר (ויקרא ט"ז) וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו אשתו"

 

רבי יהודה חושש שמא תמות אשתו של הכהן גדול. זה מגיע גם למשפחה. אבל כאן מתגלה פרט מדהים- כהן הגדול חייב להיות נשוי. גם לדעת רבי יהודה וגם לדעת רבנן (רק רבנן לא מצריכים להתקין אישה אחרת). "וכפר בעדו ובעד ביתו"[ix]. הרמב"ם פוסק כך להלכה[x]. יש שכתבו שזה לעיכובא, ואם מתה אשתו באמצע יום כיפור מעבירים אותו ונותנים לסגן לעבוד (אפילו אם הסגן לא פירש שבעה ימים קודם יום הכיפורים)[xi].

בניגוד לתפיסה של דתות אחרות שהכהן הוא נבדל ופרוש מהחיים ולא מתחתן, ביהדות זה תנאי. פרט זה יכול ללמד על כל המערכת כולה, ועל משמעות יום הכיפורים. המטרה אינה פרישות לשם פרישות. המטרה הוא פרישות בשביל לרומם את המציאות ואת העולם. כל ה"רצוא" הוא בשביל ה"שוב". עבודת הכהן גדול מכוונת לשם. כהן הגדול הוא המייצג והדמות מופת המוסרי של כל האומה[xii]. בזוהר מרחיבים את התנאי הזה לכל הכהנים שכולם שצריכים להיות נשואים בעבודתם, ורק באופן הזה יכול לשרות דרכם שכינה וחסד[xiii].

בגלל הפרט הזה השליח ציבור בימים נוראים צריך להיות נשוי[xiv]. בדיעבד אם יש בן תורה רווק הוא קודם לאדם נשוי שלא בן תורה[xv]. יש שכתבו שלרווק אין "חזקה" על תפקיד השליח ציבור, ויש שחלקו[xvi].

 

[i] מסכת יומא דף ג עמוד ב:

אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן: … מסיני, דכתיב וישכן כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי….

רש"י: אלא מר מהיכא יליף אמר ליה מסיני – שמצינו שפירש משה קודם כניסתו למחנה השכינה.

 

[ii] רמ"א אורח חיים הלכות יום הכיפורים סימן תרי

יש שכתבו שנהגו ללבוש בגדים לבנים נקיים ביום כפור, דוגמת מלאכי השרת; וכן נוהגין ללבוש הקיטל שהוא לבן ונקי, גם הוא בגד מתים ועל ידי זה לב האדם נכנע ונשבר (ד"ע מהגהות מיימוני פ"ז דשביתת עשור).

משנה ברורה:

(יז) השרת – ומטעם זה נהגו ללבוש בגדי פשתן לבן נקיים כמ"ש איש אחד לבוש בדים [ד"מ]:

 

[iii] שולחן ערוך אורח חיים הלכות יום הכיפורים סימן תריט סעיף ב

בליל יוה"כ ומחרתו אומרים: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, בקול רם.

משנה ברורה:

(ח) בקול רם – דהוא שירת המלאכים וביוה"כ גם ישראל דומין למלאכים:

 

מגן אברהם סימן תריט ס"ק ח:

בקול רם. משום שבכל השנה אומרים אותו בלחש מפני שמשה גנבה ממלאכים אבל ביו"כ גם ישראל דומין למלאכים

 

[iv] שולחן ערוך אורח חיים הלכות יום הכיפורים סימן תריט סעיף ה

יש שעומדים על רגליהם כל היום וכל הלילה.

משנה ברורה: וטעם העמידה להיות דוגמת המלאכים

 

[v] ר' עובדיה מברטנורא מסכת יומא פרק א משנה א

ומתקינין לו – ומזמינין כהן אחר להיות כהן גדול תחתיו, אם יארע לו קרי או שאר טומאה:

 

[vi] מסכת יומא דף ח עמוד ב:

ללשכת פרהדרין וכו'. תניא, רבי יהודה: וכי לשכת פרהדרין היתה? והלא לשכת בלווטי היתה! אלא, בתחלה היו קורין אותה לשכת בלווטי, ומתוך שנותנין עליו ממון לכהונה ומחליפין אותה כל שנים עשר חודש, כפרהדרין הללו שמחליפין אותם כל שנים עשר חודש, לפיכך היו קוראין אותה לשכת פרהדרין.

רש"י:

מחליפין אותה כל שנים עשר חדש – כלומר: שרשעים היו, ולא היו מוציאין שנתן, ומעמידים אחר תחתיו, וכל כהן המתחדש בה סותר אותה ובונה בנין נאה מן הראשון, שתהא קרויה על שמו, ונמצא מתחלפת כל שנה ושנה.

 

[vii] שולחן ערוך אורח חיים הלכות יום הכיפורים סימן תרז סעיף א

צריך להתודות במנחה קודם סעודה המפסקת.

משנה ברורה: (א) קודם סעודה המפסקת – שמא יארע לו דבר קלקלה בסעודה שיחנק או שתטרף דעתו ולא יוכל להתודות אח"כ…

 

[viii] רמ"א אורח חיים הלכות יום הכיפורים סימן תרי:

יש שכתבו שנהגו ללבוש בגדים לבנים נקיים ביום כפור, דוגמת מלאכי השרת; וכן נוהגין ללבוש הקיטל שהוא לבן ונקי, גם הוא בגד מתים ועל ידי זה לב האדם נכנע ונשבר (ד"ע מהגהות מיימוני פ"ז דשביתת עשור).

משנה ברורה:

(יז) השרת – ומטעם זה נהגו ללבוש בגדי פשתן לבן נקיים כמ"ש איש אחד לבוש בדים [ד"מ]:

 

[ix] ויקרא פרק טז פסוק ו:

וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ:

 

[x] רמב"ם הלכות עבודת יום הכיפורים פרק א הלכה ב

עבודת כל חמש עשרה בהמות אלו הקריבין ביום זה אינה אלא בכהן גדול בלבד, אחד כהן המשיח /המשוח/ בשמן המשחה או המרובה בבגדים, ואם היתה שבת אף מוסף שבת אין מקריב אותו אלא כהן גדול, וכן שאר העבודות של יום זה כגון הקטרת הקטורת של כל יום והטבת הנרות הכל עשוי בכהן גדול נשוי שנאמר וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו אשתו.

 

[xi] גבורת ארי מסכת יומא דף ב עמוד א:

שבעת ימים קודם יום הכיפורים כו' עד אם כן אין לדבר סוף. ושמע מינה דלכולי עלמא כהן גדול ביום הכיפורים צריך להיות נשוי דעד כאן לא פליגי אלא דר' יהודה חייש למיתה שמא תמות אשתו ומשום הכי מתקינין לו אשה אחרת ורבנן לא חיישי למיתה אבל כולי עלמא דרשי ביתו זו אשתו ואשה זו של כהן גדול צריכה שתהיה נשואה לו ולא סגי בארוסה

מיהו הא מיבעי לי היכא שאירע שמתה אשתו של כהן גדול ביום הכיפורים ולא יש אחרת לכונסה מי ישמש אי כהן גדול עדיף שפירש שבעה ואף על גב דלית ליה ביתו פרישת שבעה עדיף…

שמע מינה דביתו מעכב אפילו בדיעבד וכיון דהוכחנו דביתו מעכב ממילא שמע מינה היכא דמתה אשתו של כהן גדול ישמש השני תחתיו דיש לו אשה ואף על גב שלא היה לו פרישה דאינה מעכבא ואילו ביתו מעכב.

 

[xii] רש"ר הירש ויקרא פרק טז פסוק ו

ובעד ביתו: אין לתאר כהן גדול בלא בית – הווה אומר, בלא נישואין ובלא אשה. שהרי הוא מבטא במקדש את האידיאל המוסרי של האומה; ובחייו הוא עובר לפני העם כמופת. משום כך עליו להציג בחייו דמות חיי גבר – בשלמות התפקיד המוסרי: חובה עליו לשאת עול נישואין – שהוא הבסיס לכל התפתחות מוסרית, היסוד לישע המוסרי של העם. אכן האשה הרעיה היא חלק של ייצוג הכהן הגדול במקדש; ואפילו היה הכהן הגדול נשוי, אך אשתו מתה ביום הכיפורים לפני העבודה – אין הוא רשאי לעבוד כאלמן (עי' יומא יג ע"א). הכהן הגדול ביום הכיפורים חייב להיות בעל לאשה – ולאשה אחת בלבד: "בעדו ובעד ביתו ולא בעד שני בתים" (שם).

 

[xiii] הרחבות לפניני הלכה, ימים נוראים, ד', ג':

לפי הזוהר אף כהן הדיוט בעבודתו צריך להיות נשוי:

לפי הזוהר (ח"ג, קמה, ב) כל כהן הדיוט צריך להיות נשוי בשעת עבודתו: "כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה, דכתיב (ויקרא טז ו) וכיפר בעדו ובעד ביתו, אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב, וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא, וכיון דשרת בהו שכינתא- שריא בהו חסד, ואקרון חסידים, ובעיין לברכא עמא". והביאו מגן אברהם קכח' סד.

[xiv] הרמ"א,  אורח חיים הלכות ראש השנה סימן תקפא

וידקדקו לחזור אחר שליח צבור היותר הגון והיותר גדול בתורה ומעשים שאפשר למצוא, שיתפלל סליחות וימים נוראים; ושיהא בן שלשים שנים, גם שיהא נשוי (כל בו). מיהו כל ישראל כשרים הם, רק שיהיה מרוצה לקהל

[xv] משנה ברורה סימן תקפא ס"ק יג

(יג) שיהא נשוי – דומיא דכה"ג שהיו מכינים לו אשה אחרת ושתהיה לו אשה לשומרו מן החטא. ופשוט דאם מזדמן לו שנים אחד שהוא בן תורה וירא חטא ואין לו אלו הפרטים והשני הוא איש פשוט והוא נשוי ויותר מבן שלשים הבן תורה קודם:

[xvi] באר היטב אורח חיים סימן תקפא

(ז) הגון. כתב של"ה צריך להיות הש"ץ ותוקע בעל תשוב' גמור ועש"ת באר עשק סימן ק"ז שאין ראוי שיהיה התוקע רווק ושאין לו הדרת פנים זקן וליכא טענות חזקה ברווק שהחזיק בתקיעות גם ילמוד בתחלה התפלות והתחינות וכוונות התקיעות ביותר.

 

שערי תשובה סימן תקפא

[ז] הגון. עבה"ט ומ"ש בשם באר עשק דליכא טענות חזקה כו' ע' בבר"י וש"ח שכתבו משם דלא מהני חזקה למי שאינו למוד ואינו נשוי והם הביאו משו"ת פ"מ ח"ב סי' כ"ד ושכנה"ג דשפיר מהני חזקה וע"כ אם אירע שהי' מוחזק להתפלל ונתאלמן אין מסלקין אותו וע' בש"ת דשכנה"ג קמ"ל דאפי' תפילת מוסף שהוא עיצומו של יום לענין הקרבנות שהקפידה תורה על הכה"ג וע' לעיל סי' כ"ה שהביא בבה"ט שם תשו' פ"מ אפ"ה אין מסלקין אותו

 

ברכי יוסף אורח חיים סימן תקפא

יא. הגהה. שיהיה נשוי וכו'. אם החזיק ימים נוראים להתפלל אין מסלקין אותו ובפרט אם כבר ארס אשה בסבלונות. פני משה ח"ב סי' כ"ד. וכן עיקר. ודלא כמ"ש בספר יד אהרן משם באר עשק סי' ק"ז דאף אם החזיק כמה שנים מי שאינו בן ל' שנה ואינו נשוי דלא מהני ליה חזקה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *