איזה תהליך מוליכה אותנו הערבה מזקיפתה בצידי המזבח ועד לחבטתה באדמה?  
מהו הקשר של מעשה זה מצד אחד לגלגול השעיר המשתלח מן ההר ביום הכיפורים
ומצד שני לגזירת חכמים בשבת שלא למחוא כף שמא יעשה כלי שיר?
הקו החורז שבין כל הנקודות הללו, יוביל אותנו לנגיעה הקיומית ביותר במקורות החיים שלנו מחד, וליכולת יצירה פורצת כל גבולות מאידך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.