עד לזריחת תורתו של הרב קוק בשמי התורה, הצטמצמה התורה בלימוד בית המדרש ובקיום המצוות האישי. השלכותיה של התורה היו סביב הנהגותיו ההלכתיות הפרטיות של האדם והקהילה שסביבו. החידוש בתורתו של הרב קוק יצר תהליך עוצמתי של חיבור התורה למציאות של עם, מדינה וארץ, כשדרך תפיסתו של הרב גורמת להשפעה ויוצרת תהליכים אף ביחס למדינת ישראל, בדרך התנהלותה הלאומית, המדינית ואף הפוליטית. חיבור זה יצר אף ספרות תורנית אמונית ענפה הדנה באופי יחסי הגומלין והשלכות המרובות מכך. התחדשות זו הולידה מכוחה אף תלמידי חכמים רבים, אנשי צבא ואנשי ציבור ששותפים במימוש החיבור הזה עד היום הזה.

פתח זה שפתח לנו הרב קוק, מחייב אותנו להמשיך את תהליך החייאת התורה הלאה – עד לרמה הפרטנית בכל מקצועותיה. זוהי גם הדרך היחידה שתביא אותנו ליכולת להביע את מגמות התורה באופן ברור לא רק ביחס ל"שלמות הארץ" אלא ביחס לכל סדרי החיים במדינה

כאותו אליעזר בן יהודה שהחזיר את השפה העברית משפת הספרים לשפה חיה, כך אנו אמורים להחזיר את שפת התורה משפה של סיפורים ופולקלור (בתנ"ך) ומשפה "דתית" הלכתית (בגמרא ובהלכה) לשפה חיה של עקרונות וחוקי חיים, המסוגלת להוביל התחדשות לאומית.

 השאלה הגדולה והקשה היא – איך עושים את זה! 

"בכל דבר תורה בכל דבר הלכה פרטית זורח האור העליון הבלתי מוגבל. המוסר האלוהי המוחלט הוא מוצץ מכל דין פרטי. ולהמסתכל המרגיל את נפשו בזריחת האור מתגלה בכל דבר הלכה תוכן ישותה הפנימי המתמלא מעולם הזהר והאור עד אשר על כל הלכה ופרק יוכל להרחיב שירה חדשה שירה מלאה אמר מלא…"                                   (אורות התורה ד', ד')


דרך העבודה

איך מתרגמים את סיפור התנ"ך, לשפה של דרך חיים ותודעה? כיוון שאנו קרובים קודם כל לעצמנו, החשש הגדול הוא שלא נקטין את התורה, מתוך התשוקה לקרב אותה לשפת החיים שלנו. על כן, בתהליך מורכב זה יש להיזהר ביותר, שלא לדמות את מוסריותה למוסריות שלנו, ואת חוקיה לחוקים החברתיים הנהוגים אצלנו, תוך "אינוס" תכני הכתובים.

אז מה כן לעשות? גם אם אנו מאמינים שחוקי התורה ומגמותיה נעלים, הרי בפועל ברמה הפרטנית קשה לראות זאת בתכני הסיפורים, ועוד יותר להגדיר מעלה זו?

לשם כך אנו נזקקים לדקות ההבחנה. לבחון בכל פרט מפרטי הלימוד, האם אכן הוא תואם את תפיסת המציאות עליה אנו בנויים, או רק נדמה שכך הוא. בכדי להגיע ליכולת הזו, אנו נזקקים לחזור לתמימות ולאמון בישרות הלב שלנו, וכך לעמוד מול הכתוב ולשאול את כל אותן השאלות הפשוטות הבסיסיות שלפעמים אנו שוכחים לשאול כיוון שאנו עומדים מול התורה שהאמון שלנו באמיתתה הוא מעל לכל ספק. בדרך לימוד זו הפשוטה כל כך ומתוך כך ייחודית כל כך. במקום להתעלם מכל השונות, חוסר ההיגיון הלוגי ואף המוסרי של התכנים השונים, אנו נעזרים בהם בכדי לחשוף מתוכם את השונוּת והייחודיות של תכונות החיים שבתורה, מאלו האנושיות. האמון המוחלט שיש לנו באמת התורה, הוא שמביא אותנו להגיע מתוך הדיוק ולימוד "דבר מתוך דבר" להגדרות מחודשות בכל נושא נידון.   

******************************

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.