פתיחה והצגת הבסיס ליוזמה
שבוע טוב,
אני רוצה לגעת בנקודת המוצא של יוזמת "ישראל ייעודית" ואיך יוזמת "ישראל ייעודית" נוצרה ולאן היא מתפתחת.
התשתית של הציבור שלנו התחילה בעיקר אצל תלמידי הרב קוק והרב צבי יהודה בהבנה שה"סגולה" של ארץ ישראל תוביל להשפעה על כלל מדינת ישראל. דרך ארץ ישראל תתפתח מודעות גם לתורת ישראל. הקטע של ההתיישבות, גינות שומרון, קרני שומרון וכל שאר היישובים, מגיע מהתורה הזאת והרצון כי דרך התפתחות של ארץ ישראל, דווקא מסיבת התורה, (ולא רק מן הצורך הביטחוני) תוביל לפריצת דרך .
לא הייתה "הסתגרות" (כמו שמנסים לטעון) הייתה תורה משמעותית של הרב צבי יהודה לפעול דרך סגולת הארץ , אבל בסופו של דבר זה לא התפתח הלאה. בגין עלה לשלטון והיו אמורים להיות הרבה "אלוני ממרא" ואז התחיל "קמפ דויד", ונוצר עצר.
בגיל 17 הייתי בימית והבנתי זה.
אחרי זה הגיע המהלך הבא בציבור שהתבסס על האמירה: "הסתגרנו, בוא נצא לעם". כך התחילו גרעינים תורניים. אני בעצמי הייתי בגרעין תורני בקצרין וגם בקרית יובל בירושלים פתחנו גרעין תורני. רצינו להתערות בציבור הרחב, אבל עדיין בנקודות מפגש קיומיות זה נופל, וכך קרה בגוש קטיף.
ההבנה שלנו ב"ישראל ייעודית" – צריך לעבור לשלב הבא:
צריך לעבור מה"סגולה" ל"בחירה", לתת לאנשים לבחור. מה שיש כבר עכשיו, הכל אמיתי ונכון: יש יישובים ויש מעורבות חברתית,
אבל לעולם לא הצענו את תורת ישראל לציבור כולו לבחירה.
אם אנחנו מציגים רק את הצרכים שלנו עצמנו, אנחנו סקטוריאליים. אם לא מציעים אלטרנטיבה, אז נדבקים להנהגה אחרת ואתה באמת מקבל מאג'נדה אחרת של הליכוד או לא משנה מי.
יוזמת "ישראל ייעודית" היא שצריך להציע לציבור את האפשרות לבחור בתורת ישראל. ויש פוטנציאל אדיר לכך מכמה סיבות:
1.
רוב הציבור במדינת ישראל הוא מסורתי.
2.
העם רואה מה ההידבקות בתורה מביאה. הוא רואה את התוצאות בצבא ובמעורבות החברתית. הוא רואה שהקשר לתורה זה דבר טוב מתוך המפגש שלנו עם הציבור.
3.
אם תשימו לב למה שקורה במדינות סביבנו, הכל הופך להיות מוסלמי קיצוני. בתוניסיה נבחרה המפלגה האסלאמית. במצרים האחים המוסלמיים. בסוריה אחרי אסאד יגיעו הקיצוניים, בלבנון החיזבאללה… אנשים יודעים בלב שמול מערכות מוסלמיות קיצוניות דתיות, רק מי שיש לו בסיס תורני מוצק יכול לעמוד.
זה יכול לקחת זמן אבל יש פוטנציאל. אנחנו פוחדים מעצמנו,
מה שדורשים מנתניהו לא דורשים מעצמנו
אנחנו מפחדים שבטווח ביניים נפסיד הרבה. (מי שמשלם היום על ישיבות תיכוניות יכול לראות כבר כמה שזה קשה).
לסיכום, נקודות המוצא:
לצאת מהבנה שנותנים להכל לקרות מעצמו (כוח ה"סגולה"), להעביר הילוך למצב של בחירה. להציע לציבור של מדינת ישראל את תורת ישראל לבחירה. במקביל להיות מוכנים שנצטרך לוותר על דברים שמפלגת שלטון מוותרת עליהם עד שהיא עולה לשלטון (על הישגים מקומיים).
שאלה 1:
למה לוותר על הכוח דווקא עכשיו? יש כנס ועידת הליכוד עוד חודשיים? ובליכוד זה בדיוק אותה המטרה שאתה רוצה: האנשים הימניים ומנהיגות יהודית. אני לא מדבר רק על פייגלין. בוחרים אנשים שמאמינים באותם ערכים שאני רוצה ושאתה מאמין בהם: מדינה יהודית ולא מדינה ישראלית.
שאלה 2:
אתה מדבר על לחכות הרבה זמן עד שנצליח, אבל אי אפשר לחכות כל כך הרבה זמן, הרי יש דברים שעומדים על הפרק עכשיו?! ואותם הבוחרים שאתה רוצה יש לפייגלין כבר. אני איש ליכוד כל חיי. ויש שם הרבה מאוד מסורתיים בארץ ובחו"ל ולמנהיגות יהודית יש הרבה מה"מייסדים"…אולי תשבו יחד אם זה אפשרי?
שאלה 3:
הבעיה שלנו שלא יודעים להתאחד. יש דתיים יש חרד"ליים ויש בית יהודי ויש כל כך הרבה פיצולים. אנחנו כל בחירות יורים לעצמנו ברגל וזה מביא אותנו לתוצאות גרועות כל פעם מחדש. אני בעבר הצבעתי למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. ואם מתאחדים משיגים יותר תוצאות ויותר כוח. בזה יש לנו ללמוד מהציבור החרדי שמבינים את הנקודה הזאת.
תשובה:
יש לי קשר מאוד טוב עם משה פייגלין. ואף ניסיתי ליצור שילוב בין המגמות, כשהיו בחירות שדחו את הבחירות בליכוד ולא נתנו למשה להיכנס לחלק מן הסניפים, והיו התלבטויות קשות איך להמשיך משם. יש ציר מאוד דומה לכאורה בין יוזמת ישראל ייעודית למנהיגות יהודית, ואכן, מהבדלים דקים לא אמורים להתפצל. אבל אז אמרתי לו כך:
כל מה שפוחדים מהיהדות זה מהכפייה-"מה אתם רוצים, מדינת הלכה?"
. הרצון להנהגה אמונית חייב להגיע בצורה ישירה ואמיצה לבחירת הציבור.
אם מנסים לעשות דרך מפלגה קיימת ומנסים להשתלט עליה אנשים מיד מזהים את זה. ולכן במרכז האחרון דחקו אותו הצידה. לנסות לכפות דעה על ידי שליטה במרכז משאירה את אותה הבעיה.
הליכוד מעולם לא הציג את עצמו בתור מפלגה שרוצה להנהיג את מדינת ישראל על פי תורת ישראל.
עיקר ההדגשה של הליכוד היא כשמו של הספר שביבי נתניהו כתב: "מקום תחת השמש". מסורת כן, אבל לא יותר מזה.
בגלל שהליכוד מפלגת שלטון מנסים להיכנס לשם, אבל לא מציעים לאזרחים לבחור בצורה ישירה. למה לא? כי אנשים לא מאמינים שאפשר להשיג בצורה ישירה. ולכן הולכים בצורה של "שטיקים". זה לגיטימי מבחינת דמוקרטית (כמו פרס וש"ס בתרגיל המסריח, והסכמי אוסלו עם גולדפרב עם סיפור ה"מיצובישי"). זה לגיטימי אבל זה לא יכול להחזיק להרבה זמן.
אמרתי למשה אז, יש לך המון הישגים שאילולא מנהיגות יהודית לא היינו משיגים. העובדה שמשה פייגלין וביבי נמצאים באותו פלש ופלטפורמה בטלוויזיה קידמה מאוד. אבל מה הלאה? צריך לאזור אומץ ללכת ישירות לציבור בצורה עצמאית. כשנשארים בפנים מראים לציבור שבאמת פוחדים. הניסיון להשיג רוב דרך התפקדות מסיבית למרכז, גם משדר את הצד הכפייתי. ואכן זה נעצר ולא במקרה. צריך לעבור לשלב הבא.
אפשר ללכת ביחד וגם הצעתי לו את זה. "אם תצא מהליכוד אני אקרע את הארץ ביחד איתך", אמרתי לו. אבל ההחלטה שלו הייתה שנשארים בתוך הליכוד ומפה והלאה זה רק חולשה. הלוואי שיוזמת ישראל ייעודית תגרום לאנשים לחשוב פעם שנייה. לא יהיה משם פריצת דרך ולפי דעתי אם בבחירות האחרונות לראשות הליכוד היו למשה כ-25 אחוז, בפעם הבא זה ירד וידעך ויאבד את הלגיטימציה שלו וזה חבל.
שאלה:
נגיד אתם עוברים את אחוז החסימה ,אז אתם מתאחדים?
תשובה:
תראו, אני חייב להגיע מהציבור ולא מכפייה. יוזמה זו לא הגיעה לכלל מפלגה עדיין. רק אם יהיו שלושים אלף אז תוקם מפלגה. זה נועד קודם כל ליצור לחץ על המפלגות הסקטוריאליות של הבית היהודי והאיחוד הלאומי. זה מספר שאי אפשר להתעלם ממנו. המפלגות הסקטוריאליות יבינו שאם לא יצטרפו הם יימחקו. והלחץ השני זה על המצביעים בליכוד וגם על מנהיגות יהודית שכל ההשפעה שלהם שם היא מקומית בלבד ( אז יפנו רק 20 מאחזים במקום 40 מאחזים).
למה זה ככה? מדוע בסופו של דבר המרכז אינו מכריע?
כי תמיד כשיש מנהיג הוא קובע את הכל וכולם מיישרים איתו קו. כך היה עם שרון. רוב אנשי הליכוד מעוניינים להיות בהנהגה ולא משנה מה המשמעות של זה, אפילו אם זה אומר לעשות הפוך ממה שאני חושב.
ההתפקדות בתחילה היא התנאי להקמת המפלגה. ולכן אין שום סכנה לאף אחד. אבל צריך להתפקד כדי להמשיך קדימה.
אם זה מצליח יש לי הצעה פשוטה- פריימריז פתוחים לכולם וכל מפלגה שמצטרפת יכולה להביא את כל המתפקדים שלהם כולל מנהיגות יהודית, אפילו אם זה יסכן את מקומי ברשימה. בתנאי שזה פתוח לכולם וכל מי שרוצה יכול להשפיע.
לא להתחבאות מאחורי השלט של הליכוד ולא להתחבאות מאחורי הסקטוריאליות. ואפילו אם אני אהיה במקום השלושים בגלל זה, אני אגיד שהצלחתי ואכתת את רגלי עבורם לכל הארץ.
יכולת ההשפעה בליכוד – מקומית בלבד
ביבי רוצה את פייגלין בליכוד. השאלה בתור מה? הוא יביא את הבוחרים הימניים, ואז ביבי יציג אג'נדה של "שתי מדינות לשני עמים". אפילו אם משה יהיה חבר כנסת זה לא ישנה את המגמה הכללית של המנהיג. אפילו אם מצליחים לשנות חוק אחד או שנים (כמו חוטובלי וכדומה) הדרך הכללית לא משתנה.
כשיש רִיק של אג'נדה, נכנסת אג'נדה של בית המשפט העליון. אג'נדה של "מדינת כל אזרחיה". לכן לא מזמן בגליל חייבו הבג"ץ לתת קרקע למשפחה ערבית ביישוב יהודי, כי זה מדינת כל אזרחיה. למה זה כך? כי עם ישראל מעולם לא בחר מה הוא רוצה שיהיה הבסיס של מדינת ישראל. אם היו בוחרים בתורת ישראל כבסיס, פסק דין כזה לא היה חוקי. גם אם בנימין נתניהו היה מחליט שכל יישובי יש"ע מסתפחים למדינת ישראל, זה היה נופל בבג"ץ! כי זה לא עומד במשפט הבינלאומי. לכן חייבים להביא את התורה לבחירה בצורה ישירה.
שאלה:
אבל יש השגים בליכוד? האנשים בתוך הליכוד מצליחים להשפיע על ביבי בהכרעות השונות?
תשובה:
זה נאיביות.
המנהיג קודם כל מתווה את הדרך זורק את הפצצה, מרגילים את הציבור לכך שזה קיים. וכבר חותמים מול הצד השני.
כך היה בקמפ דויד מול מצרים, וכך גם היה בעסקת שליט. כמה חברי כנסת לעולם לא יוכלו עמוד מול התווית דרך של מנהיג.
מעולם לא האמינו ש"אריק מלך ישראל" עם כל תנופת הבנייה שהוא עשה ביש"ע, מאות בתים היו ריקים מרוב שלא היו מי שיגור בהם כשהיה שר השיכון! לא האמינו שילך על ההתנתקות. זה הכל הצלחות מקומיות. כך גם בעסקת החרם לאחרונה.
איך אמר אהוד ברק? "למה לעשות הקפאה? הרי גם אם יבנו עוד בתים, בסוף אם נחליט, נחזיר את הכל!"
הזאב יצטרך לפתוח את הלוע שלו קצת יותר רחב כדי לבלוע את השפן שהשמין.
ליש"ע אין מעמד משפטי בכלל. זה הגדרה של כיבוש. ולכן לאנשי גוש קטיף נזרקו תוך שבוע בלי מעמד משפטי.
שאלה:
למנהיגות יהודית יש הישגים!
תשובה:
יש הישגים אדירים תודעתיים. אבל אי אפשר לבנות מנהיגות על מאזן אימה של כפייה.
שאלה:
באיזה כלי אתה משתמש? משה פייגלין אומר כל הזמן שהליכוד זה כלי? ולך אין כלי להגיע לציבור!
תשובה:
הליכוד הוא כלי מצויין אבל הוא מיצה את עצמו. היכרות השגת. אבל צריך להמשיך הלאה.
אני הולך על הכוח של ההמון. לציבור יש כוח עם עובדים איתו והמספרים מצטברים. מי רוצה כאן מדינת כל אזרחיה וסודנים?
כשיש לך את ההמון העיתונאות כבר רודפת אחריך. בוא נמנף את ההצלחה שלו.
שאלה:
הוא בליכוד כי אין לו איך להגיע לציבור. ככה הוא מגיע לציבור…
תשובה:
זה פחד. אף פעם לא ניסו את זה. אני מדבר על הצעה ישירה לציבור. כל עוד ביבי יכול לשחק את המשחק הכפול שבו הוא מקבל את כל המצביעים של משה פייגלין ומצד שני להשאיר אותו במקום לא רלוונטי, זה טוב לביבי. אפילו אם פייגלין נכנס לרשימה ויהיה חבר כנסת זה לא ישנה כי ברגע שהמנהיג מזהה סדק דק הוא חותך. וכך עשה אריק שרון.
מנהיגות יהודית צריכה לנהוג כמו במניות- ברגע שאתה בשיא אתה צריך לצאת לפני שאתה מפסיד הכל.
כשאתה מפלגת שלטון, גם אם אתה מפלגה עם מספר חכ"ים מועטים אתה נשאר באופוזיציה וכשהנשיא שואל אותך :"את מי אתה ממליץ לראשות הממשלה?" אתה עונה: "אני!" כי אף אחד לא ראוי חוץ ממך. רק אתה מפלגת שלטון אפילו אם צריך לוותר על דברים חשובים.
כך הציבור רואה מי רציני ומי לא רציני. אם הציבור רואה שאתה עקבי יבחרו בך. רק בשנת 77 עלה הליכוד לשלטון אחרי הזעזוע של המלחמה ב 73.
אי אפשר מנהיגות אם מתחבאים מאחורי אצטלא של הליכוד או מאחורי האצטלא הסקטוריאלית.
שאלה:
יש הישגים?! אפשר לראות שמשפיעים על בית המשפט העליון כבר עכשיו.
תשובה:
זה מקומי.
מאז פינוי ימית, כשהייתי בן 17 יש מדרון. אמרו "נבנה ונבנה"… אבל אין שום חוקיות משפטית כנקודת מוצא. כדי להצליח צריך לשנות את נקודת המוצא.
בהתנתקות רוב הציבור היה נגד, אבל ברגע שזה היה עובדה מוגמרת כולם יישרו קו עם המנהיג.
שאלה:
אני קצת ציני לגבי כל הקטע הזה ש"רוב הציבור מסורתי ואוהב את התורה". לפי דעתי רוב הציבור לא רוצה להניח תפילין כמו שאתה מציג את זה.
תשובה:
לציבור הכללי לא צריך להציע את התורה בצורה ילדותית. לא צריך להציע "דגל עם תפוח בדבש למעלה" אלא מציעים דברים שהם מסכימים איתם – לא למדינת כל אזרחיה, מציעים את התנ"ך וכו'. כשהציבור יראה שהאחרים ממציאים "שתי מדינות לשתי עמים, ו"עם חדש פלסטינאי"- יבחרו בך. אבל רק אם יראו שהמנהיג החדש הוא מספיק אמיץ גם לעמוד במדבר האופוזיציה.
מי שעקבי, גודל. הציבור רואה אם אתה אמיץ. המעשה יוצר כוח להמשיך קדימה ואני מזמין אתכם להיות פעילים.
תודה לכולם,
שבוע טוב.