אם את "ענקיות" החיים הטמונה בדיני התורה זיהינו במאמר הראשון מתוך הזיקה הקיומית שיש בין האדם לארץ, בהיות תכונתה כתכונתו של האדם ובהיות פעולותיו כוללות בתוכם את קיומה שלה, ואם במאמר השני נגענו ב"ענקיות" החיים הזו המופיעה בתורה בחשיפתה את הממד הקיומי שמעבר ל"יש" הנאבד במעשה ההיזק, הרי במאמר זה השלישי, אנו נפגשים בענקיות החיים הזו, מצד המעמד ה"מונפש" הקיים במציאות ה"יש" עצמו – ברכושו של האדם, דרך דיני האומן ששינה ודיני השבת האבדה, שאינם יכולים להתבאר אלא על בסיס הנפשה זו שברכוש.
למאמר הרביעי בסדרה – לחץ כאן