אין ספק, גם אנחנו הרוקמים את מהלכי
ההתפקדות לקראת הקמתה של המפלגה החדשה, צריכים להתרגל לרעיון – מפלגה הרואה את
תפיסת התורה כמנהלת את ענייני מדינת ישראל בכל התחומים וכמחוללת של חזונה העתידי,
ודווקא בגלל זה, היא
אינה מפלגה דתית!

הסיבה היא, כי ה"דתיות" פועלת
מנקודת מוצא סקטוריאלית. לסקטוריאליות הזו, יש שתי גווני הופעה.

האחת קשה יותר – לקיים בקרב חבריה את
לומדי התורה, את החינוך התורני שלה וצורכי הדת השונים. לשם כך היא תשתמש בכל
האמצעים הקיימים לרשותה על מנת שתשרוד ועל מנת שחבריה יקבלו מן המדינה את מירב
הזכויות. ציבור זה יבדיל עצמו לגמרי מן הציבור הכללי. גוון סקטוריאלי זה קיים בציבור
החרדי.

אולם צביון סקטוריאלי נוסף רך יותר, מופיע
בקרב הציבור הדתי לאומי
.
אחיזה של קבוצה ציבורית בעקרונות תורניים, כשמגמתם היא להשפיע, מתוך שותפות עם
הגוף השולט המרכזי והציבור הכללי
. פה נוצרת תוצאה מוזרה. למרות ואולי דווקא
מפאת השותפות האמיצה הזו בכל תחומי החיים – בצבא, בחברה ולא מעט בתרבות, לא רק
שעקרונותיו התורניים של הציבור הזה אינם נקבעים כנורמות הבסיס בהתנהלות של מדינת
ישראל, אלא שמפאת השותפות הזו אף נפגעים האינטרסים האישיים של אותו ציבור באופן
הקשה ביותר (משך
כשנות דור מימית ועד לגוש קטיף).
האם הסיבה היא התבדלות וריחוק הציבור הזה מן העם? ברור שלא! המציאות מוכיחה כי לא
קם כציבור הזה למסור את נפשו על כל מה שקדוש למדינת ישראל, הרבה מעבר לכל מה שאנו
מוצאים בקרב חברי ומצביעי מפלגות השלטון הקיימות. האם הסיבה היא ריחוק הציבור
הכללי מעקרונות החיים הללו? גם פשוט שלא. יעידו כל מיזמי הקירוב למיניהם, כי
הציבור הכללי לא רק שאינו מתכחש לתורה ולכל מה שהיא מייצגת, אלא הוא רואה אותה כחלק
בלתי נפרד מתרבותו והווייתו הלאומית ואף מעוניין להיפגש עם תכניה.

הסיבה לכך היא שורשית יותר. עקרונות
התורה יוכלו להיקבע כחלק בלתי נפרד מהוויית עם ישראל, רק אם עם ישראל כולו יבחר
בו כ"מצע" של חייו
, ולא בדרך של השפעה סקטוריאלית,  אף של קבוצות שהן שותפות נאמנות בדרכו.

לשם כך יש להציע לציבור במדינת ישראל
בצורה אמיצה וישירה את תפיסתה של התורה לבחירתם.

גם אם הציבור הכללי אינו יודע להגדיר
מהי מדינה שחזונה נגזר מן התורה, הוא חש כי אין המדובר רק בהתיישבות או בעקרונות "מוסריים"
או "חברתיים", אלא בשינוי מהותי הרבה יותר. הוא יהיה מוכן לתת ידו למהלך,
בתנאי שיגיע אליו בפניה ישירה ובבחירתו החופשית. כך תהיה התורה הזו תורתו שלו, ולא
כמציאות הנכפית מן החוץ. כך גם ייעלם לגמרי הצורך במערכת הכפייה הדתית הדחויה
והחוקים הדתיים הנהוגים בדרך ההתנהלות הסקטוריאלית. חיבור התורה אל נקודת האמת של
הציבור הכללי, תפתח לציבור זה פתח של התחברות אל היהדות בנקודות ההשקה המתאימות
לו, ותביא לייתר הבנה ולאיזון נכון ואמיתי בין החלקים השונים בחברה הישראלית.

מן הסיבה הזו, המפלגות הדתיות אינן
בנויות לממש חזון זה.

מסיבה זו, ההתפקדות העתידה לצאת אל
הפועל בימים הקרובים, מציבה את יעד המפלגה העומדת לקום כמפלגת אלטרנטיבה כבר בעת
הקמתה, כשמועמדה כבר בעת היווסדה הוא מועמדה לראשות הממשלה.

אנו מאמינים כי ישנה כמיהה גדולה של
הציבור למהלך הזה. העצר הוא דווקא אצל המנהיגים, הרגילים לדרך ההתנהלות הסקטוריאלית,
זה יותר משנות דור. על כן ההתפקדות למהלך הזה פונה אל נקודת האמת של ה"המון"
זה שניתן לפוגשו באמצעים ישירים וללא כל מחיצה, כגון בפקידה ישירה דרך אתרי
האינטרנט.

האם ההתפקדות הזו עלולה להביא לפילוג?
ברור שלא. כל מי שמבין באחדות, יודע כי החזון הוא שמאחד. כשהחזון נעדר, עולים
ושולטים הרצונות והמאוויים האישיים.

שלא בכדִי, דווקא כיוון שהחזון הוא
שמוביל את ההתפקדות הזו, היא פתוחה לכל, אף לציבור הכללי ואף למי שהיו עד היום
חברי מפלגות אחרות. אדרבא, כפי שפרסמנו בדף העמדה להתפקדות, אנו מציעים למפלגות
הדתיות הקיימות שותפות מלאה במפקד הזה, ו"משחררים" אותם מכול מחויבות
במידה שלא יצליח.

מכאן והילך, היכולת להביא למהפך הזה,
תלויה רק בנו בלבד ובלחיצת מקש אחת –  "ישראל ייעודית"!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.