פרק רביעי – עולם של "תוהו ובוהו"

האם "תוהו ובוהו", הוא אכן תמיד מצב של "בלאגן" וחוסר סדר?
או כך נוח לנו לכנות כל מה שלא מסתדר בחוקים ובסדרי החיים שאנו מכירים?

מה אנו יכולים ללמוד מכך על הגבולות והמוגבלות שאנו יוצרים לעצמנו בפריצה אל מעבר לסדרי העולם המוכר?

על ההתייחסות המפתיעה כלפי מצב ה"תוהו ובוהו" –
בפרק – "התוהו – תשתית העולם שלפני סדר המחשבה והדיבור" (עמוד 22).