לצערנו, במקום שפרשת הרב אלון תדעך ותהיה שייכת לנחלת
העבר, היא צצה ועולה באופן חריף עוד יותר בשבועות האחרונים. למרות המהלכים שנקטו
חברי פורום "תקנה" חוזר הרב אלון אט אט לפעילות תורנית ציבורית ואף זוכה
לתמיכה תורנית מאישיות תורנית מרכזית ובכירה בציבור הדתי לאומי. מתוך רצונו לגבות
את מהלכיו הקודמים, נקט הפורום מהלך נוסף של פרסום חומרי עדויות שנמצאו בידיו. על
כך ספג קיתונות של ביקורת, נוסף על אלו שכבר קיבל לפני כן.
אין ספק שכיום הציבור הדתי לאומי מבולבל יותר מעת
תחילתה של הפרשה ונראה שבלבול זה אינו עומד להיפתר בזמן הקרוב.
היכן נוצרה נקודת הכשל בטיפול בפרשה זו? האם "חוסר
מקצועיות" באופן הטיפול והצגת הפרשה הוא הגורם לאי השגת המטרה המבוקשת של
חברי הפורום – הרחקתו של הרב אלון מפעילות תורנית וחינוכית?
במאמר זה ברצוני להצביע על גורם כשל בסיסי הרבה יותר,
שאינו קשור דווקא לפרשת הרב אלון, המתייחס למטרות והיעדים שאנו מציבים לעצמנו
כציבור דתי לאומי ביוזמות השונות שאנו יוזמים בקרב החברה הכללית.
בולט ביותר כי היעדים שהציב לעצמו "פורום
תקנה" אף שרוב חברי הפורום הינם רבנים, יותר משהם יעדים תורניים הם יעדים
חברתיים. את עיקר דאגתו תלה הפורום בסכנת הפגיעה שעלול הרב אלון לפגוע באנשים
נוספים שיבואו במחיצתו ולא בפגיעת המעשים שעשה בעצם התורה.
מרגע שכך קבעו חברי הפורום את דרכי פעולתם, הפכו כולם
כולל גם תלמידי החכמים שבהם את עצמם ככלי שרת לצרכים החברתיים. תחת יעוד זה אכן
פורום תקנה הינו סרח עודף למערכת שמירת החוק והסדר החברתי שכבר קיימת. מתוך כך גם
נגזרים חוסר הכוח, הסמכות והלגיטימציה לפעול את פעולתם. הגבול הלוא ברור שבין תחום
פעילותם ותחום פעילותה של מערכת החוק מותיר אותם מחוץ לגבולות הקונסנזוס.
מכאן ועד הנקיטה בדרכי פעולה שגויות קצרה הדרך.
אם האג'נדה החברתית היא המניעה את המערכת, ממילא נזקק
פורום תקנה לכלים המשמשים את מרחב החיים הזה לשם קיומו. "דוברות", ייחצנות ושימוש באמצעי
פרסום עיתונאיים, על מנת להביא את דברו ואמירתו בפני הצבור ולחזק את עמדתו.
ממילא כושר ההופעה והשקריות השולטים בעולם הזה משתלטים
ודוחקים את אמיתת דבריהם הרחק מאחור.
אולם באמת, לא המגמה החברתית ולא המטרות החברתיות הן
אלו שהיו אמורות לקבוע את ההתנהלות בפרשתו העגומה של הרב אלון.
התורה וחוקיה וממילא גם תלמידי החכמים האוחזים בה אין
מטרתם הייעודית מסתכמת בלהביא לידי חברה בריאה ומתוקנת. התורה אינה עוד כלי נוסף
בידינו לתקן את סדרי החברה. לשם מטרה זו לא נצרכת התורה. שכלו הבריא של האדם מצליח
גם מצליח לקבוע חוקים מאוזנים דיים בעניין. המדקדקים בפרטי התורה אף יראו כי דינים
וחוקים רבים בה "מפריעים" להגיע למטרה זו. רבנים שהאוריינטציה שלהם היא
חברתית מתפתלים רבות בכדי לשרוד את ה"מפגעים" האלו שעולים להם בתורה והם
מהלכים בה כמו בשדה מוקשים שלא להיפגע מ"סטיותיה" הרבות מן האג'נדה
החברתית.
אחיזת תלמידי החכמים בתורה, מטרתה היחידה היא ליצור
מחדש את העצמת החיים שנגנזה מאיתנו עם הגלות ושהוטבעה לנו בחוקיה והדרכותיה של
התורה הבנויים כולם על תשתית החיים הזו, על מנת שאנו ננפיש אותם מחדש מאותיות
לחיים. אמנם נכון הוא כי נגיעה בעוצמות חיים שכאלו, אמורה ממילא ליצור מבנה יישר
אף בתצוגה ה"חברתית" של החיים, אולם לא משם אנו מתחילים את פעילותנו.
אכן, בתפיסה החברתית, אין משכב זכר מהווה פגיעה במרקם
החברתי, כל עוד לא נעשה הדבר באופן הפוגע בזכויות הצד השני – כגון שאחד מן הצדדים
עושה זאת מכוח סמכות ומרות שיש לו כלפי הצד השני. מתוך כך החוקים החברתיים אינם
מבדלים בין מעשה זה ובין מעשה משכב בין איש ואישה. אולם בתורה הסיפור הוא שונה
לגמרי. איסור משכב זכר הוא מפאת מכת המוות שיוצר מעשה זה לתהליך תחיית החיים
ממעמדם האנושי למעמדם ה"מלאכי". עד כדי כך אקוטי מעשה זה שהוא מחייב
בתנאי העדות המתאימים את העושים זאת, בדין מיתה. אי לכך, סיבת ההתנגדות השורשית
להמשך פעילותו החינוכית, הציבורית והתורנית של העושה מעשה זה לא אמורה להיות מפאת
סכנת הפגיעה שהוא עלול לפגוע באנשים נוספים שיבואו עימו במגע, אלא מפאת היות המעשה
הזה מכה אנושה ליעדי החיים שאנו רוצים להגיע אליהם מכוח התורה. הסיבה הזו היא המחייבת
אותנו להקיא עושה מעשה שכזה מן החברה שחרטה על דגלה להוביל מטרות אלו אל יעדן.
אם זאת המגמה ואם זאת הסיבה, ממילא יש לנו לנקוט
בעניינים שכאלו ובתוך כך בפרשת הרב אלון בדרך המתאימה שהורתה לנו התורה ליצירה
ומימוש החיים הללו.
את העיסוק בפרשה זו אין לתת בידיו של לא
"פורום" ולא "עמותה". את העיסוק בפרשה זו לוקח על עצמו
"בית דין", בין אם הוא בית דין קיים ובין אם הוא בית דין שכונס במיוחד
לשם מטרה זו.
המסקנות העולות מתוך הדיונים והעדויות השונים אינן
"החלטות" או "מסקנות" או "קול קורא", הם "פסק
דין"!
מתוך כך, את פרסומו לא מפרסם לא "וועד", לא
"דובר" ולא עיתונאי, אלא שלשה החשובים שבראשי תלמידי החכמים ששמעו את
העדויות וההוכחות השונות. דף פשוט תיאור עובדות, פסיקת הלכה ושלשה חתימות, עושים
בשדה התורה מה שלא עושים המון מלל, פרסום רב ויחצנים.
את התיקון המהותי הבסיסי הזה בדרך הטיפול בפרשה ניתן
וצריך לבצע כבר עתה ובאופן מיידי עת שעוד לא מאוחר מידי בכדי לבצעו. את השינוי הזה
יכולים וראויים לבצע אותם חשובי הרבנים שהשתתפו כבר בדיוני ועדויות הפורום הזה,
אלא בלבד שיחליפו את אצטלת לבושם. הגדולים שבחבורה זו, הם הצריכים להיות אלו שיאמרו
את דברם, בדרך ובשפה ועל פי היעדים עליהם מכוונת התורה.
רק כך לא יהפכו תלמידי החכמים כלי שרת לאג'נדה שלא אותה
נועדו לקדם. רק כך לא יתהפך היוצר על בעלי הכוונות הטובות להופכם לאלו היושבים על
ספסל הנאשמים. רק כך מתוך נאמנות לייעודנו האמיתי תצא אל הפועל המטרה האמיתית לא
לאפשר לאלו שבמעשיהם מחריבים את תחיית התורה לחיים, להיות אלו שהם נושאיה ושופרה.