פעם היה אדם עשיר שהחליט לנסוע למדינה
רחוקה. הוא לקח עמו סכומים נכבדים של כסף על מנת שיוכל לבזבז, ליהנות ולעשות סחורה
במדינה הרחוקה. כשהגיע לנמל ניגש לשולחני שהיה לו עמדת החלפת כספים והמרת מטבעות.
בכסף שנתן למחליף כספים קיבל בתמורה את הכסף ואת המטבעות של המדינה הרחוקה
ההיא.
אותו אדם הפליג בספינתו…
ולבסוף הגיע למחוז חפצו. התחיל לשוטט לו
ברחובות העיר עד שהגיע לשוק. הרגיש את בטנו והלך לקנות אוכל. כל דבר מאכל שרצה לקנות לא ידע מה מחירו
המדויק. הוא לא ידע בדיוק איך להשוות למחיר הדבר האמיתי (שהרי הוא היה רגיל
בסכומים אחרים מארץ מולדתו המשתמשת בסוג שונה של מטבעות). יש שהיה המחיר גבוה מדי
לפי מיטב ידיעתו ויש שהיה נמוך מדי. הפרופורציות של המחירים וכמות המטבעות לא
הסתדרו לו בכלל, הוא התחיל להתבלבל. ( גם כשהסכום היה קרוב למה שהכיר זה היה מבלבל
אותו כי הוא עוד יותר חשד שמשהו לא בסדר ושאולי מנסים לרמות אותו). כשהבחינו
הסוחרים של השוק באדם הזר (וידעו שהוא תייר) ידעו כי ניתן לרמות אותו, וכך עשו.
אדם זה הלך והפסיד את כל כספו. הוא רצה
לעבוד במסחר ולנסות להשיג בחזרה את כספו (לפחות מספיק כדי שיוכל לחזור הביתה לארץ
מולדתו בשלום, אפילו ללא רווחים) אבל הוא נתקל שוב פעם בבעיה- כדי לסחור במשא ומתן
צריך להיות ערמומי ולהבין טוב בשטח ובשינויים שקורים והעלאת מחירים ושווי של כל
דבר ודבר. הוא גם לא ידע כל כך איך להציג את הסחורה שהיה לו (היה קשה לו גם קצת
השפה…) ואיך לקבוע מחירים. הוא פשוט היה תייר.
מקרה נוסף מוזר שקרה לו היה שהגיע לחנות
מסוימת של בשר ודגים וכל מה שנשאר לו בכיסו היו מטבעות יקרות של ארץ מולדתו והמוכר
לא הסכים לקבל ממנו את כספו בטענה שהוא אינו מכיר בערך של הכסף המוזר הזה שאינו
שווה בעיניו לכלום.
נמשל:
בבא מציעא ודיני ממונות של התורה מציגים
לנו כסף וחשיבה שונה מזו של העולם החילוני. אם לא נשכיל להבין זאת ולהיות בקיאים
ב"המרת מטבעות" לא נוכל באמת להיות בני בית בתוך "שוק התורה".
הדינים יהיו זרים, הסברות יהיו עקומות ובטח שלא היינו רוצים לחיות על פי זה. אסור
לנו להיות תיירים בהבנת הכסף התורני שלנו. העולם המסחרי בעולם שלנו היומיומי הוא
מהדברים הכי דומיננטיים בחיים שלנו ושל החברה. צריך לדעת ולהרגיש כסוחר מעולה המבין
ואפילו יודע לסחור במושגים כאלה של הכסף
של התורה. ואז נהיה עשירים באמת.