אם ברמת ההתייחסות הגלויה, מרדכי ואסתר, הם המתמודדים והמתגברים על המן מזרע עמלק, והם המופיעים את נסיות הפורים ומובילים את הנהגת חודש אדר כולו, הרי ברמה הנסתרת מיוחסת הנהגת הפורים כלפי משה.

 

כך מבארת הגמרא במגילה:

 

"תנא: כיון שנפל פור בחדש אדר שמח שמחה גדולה, אמר: נפל לי פור בירח שמת בו משה. ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד" (מגילה יג, ע"ב).

 

אנו רואים שחודש אדר מוגדר כחודש שבו מת ונולד משה. מאופן התייחסות המן לחודש זה אנו למדים שהבחינה הגלויה יותר היא בחינת מיתתו של משה, כשבחינת הולדתו היא נסתרת, אלא שכוח הולדתו גורם להבלטת התוספת שבכוחו בזמן זה, יותר מהבלטת ההעדר שלו.

 

יש אם כן לבחון מדוע מות משה ולחילופין הולדתו, הם ברי משמעות קריטית דווקא לניצחונו ולחילופין כישלונו של המן, כנגד ישראל.

 

לשם כך יש לחזור ולהתבונן בהתמודדות הראשונה של ישראל כנגד עמלק.

 

להמשך המאמר הקש כאן.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.