נחלת יששכר:


בראשית רבה פרשה צ"ח סעיף י"ב: "…ד"א יששכר חמור גרם. מדבר בארצו, מה חמור זה נמוך מכאן ונמוך מכאן וגבוה באמצע, כך בקעה מכאן ובקעה מכאן, והר מכאן. רובץ בין המשפתיים, אלו ב' בקעות, בקעת פסלן ובקעת יזראל". (הערה: נראה שהיכולת לראות את החמור כנמוך מכאן ונמוך מכאן וגבוה באמצע, יכול להיות רק אם נבין שהמדובר הוא בחמור טעון משא. כפי שכבר בארנו, ביששכר ישנה התאמה גמורה בינו ובין משאו, כפי ההתאמה שישנה בחמור למשאו. על כן יכול המדרש לראות לכתחילה את החמור ומשאו כוחטיבה אחת).


יהושע י"ט י"ז: "ליששכר יצא הגורל הרביעי. לבני יששכר למשפחותם, ויהי גבולם יזראלה והכסולות ושונם וחפרים ושיאון ואנחרת והרבית וקשיון ואבץ ורמת ועין גנים ועין חדה ובית פצץ, ופגע הגבול בתבור ושחצימה ובית שמש והיו תוצאות גבולם הירדן. ערים שש עשרה וחצריהם".


כדי שנוכל לזהות את הצורה החמורית שבתחום נחלת יששכר, ננסה קודם כל לתחום את ארצו על פי גבולותיה.


נראה שאת זאת נוכל לעשות בעזרת: א) זהוי משוער של חלק מהערים המוזכרים בנחלתו שלו. ב) בעזרת זהוי הערים המשוער שבגבולו הצפוני של שבט מנשה. ג) בעזרת זיהוי הערים המשוער שבגבולו הדרומי של שבט זבולון.


בגבולו הצפוני של יששכר, אנו יכולים לזהות את: עין חדה ממערב להר יבניאל. מערבה ממנו את הר התבור. מערבה ממנו בגבולו הדרומי של זבולון, את שריד. מצפון מערבה ממנו, את מרעלה, באזור תל רעלה באזור כפר יהושע.


מחיבור הנקודות יוצא, שגבולו הצפוני של יששכר, תוחם את כל עמק יזראל מצד צפון, דרך התבור עד לקצה הדרומי של הכנרת במזרח.


בגבולו הדרומי של יששכר אנו יכולים לזהות במשוער: בגבולו הצפוני מזרחי של מנשה את בית שאן, שחודרת לתוך שטח יששכר (כפי שמביא הכתוב ביהושע י"ז י"א: "ויהי למנשה ביששכר ובאשר: בית שאן ובנותיה, יבלעם ובנותיה, ואת יושבי דאר ובנותיה שלושת הנפות"). את יבלעם סמוך לג'נין. את עין גנים שבגבולו הדרומי של יששכר, גם היא צמודה לג'נין. בצפון מערבה מהם את חפרים שמזוהה במשוער כוח' אטיבה, גם היא בגבולו הדרום מערבי של יששכר. בגבולו הצפון מערבי של מנשה, מגידו, שנמצאת צפון מערב לא' טיבה.


אם כן יוצא, שגבולו הדרומי של יששכר, תוחם את עמק יזראל גם מצד דרום (כשהצד הצפוני והדרומי נפגשים בצד מערב), כששטח עמק יזראל גולש לכיוון דרום מזרח עד ג'נין, ומשם בקו ישר מזרחה עד אזור בית שאן והירדן. הגבול המזרחי של יששכר הוא הירדן, מדרום ים כנרת ועד אזור בית שאן.


על פי תיחום גבולות אלו יוצא, שבתוך תחום שבט יששכר, ישנו בצד מערב את כל שטח עמק יזראל, וכן את עמק כסלות, בין הר תבור מצפון ומדרום לו. כמו כן נראה שגם הר הגלבוע בצד דרום מזרח, גם הוא כלול בתוך גבול יששכר בקצה חלקת נחלתו, לפחות בחלקו, כשאזור עמק בית שאן ממזרח לגלבוע משתיך כבר לשבט מנשה. עמק יזראל ממערב לגלבוע, מתיחס כלפי יששכר. (עיין מפת 50,000 של אזור נצרת).


על פי תיחום זה נראה, ש"צורת החמור", בקעה מכאן ובקעה מכאן והר מכאן, מתאים לאזור גבעת המורה, הנמצאת באמצע נחלת יששכר.


למרות שמו, אין מקום זה גבעה, אלא הר המתנשא לגובה 517 מטר בקוי גובה צפופים, כשמשני צדדיו ישנם עמקים (המבליטים עוד יותר את טבליתו ההררית ביחס לשטח המישורי יחסית, שסביבו). בצד מערבו ודרום מערבו, אנו מזהים את עמק יזראל (ועמק חרוד שממשיך גם לצד דרומו של גבעת המורה), המזוהה כ"בקעת יזראל" המוזכרת במדרש. מצד צפון ניתן לזהות את בקעת כסולות, הנמצאת בין הר תבור בצפון ובין הר גבעת המורה בדרום, המזוהה ע"י המפרשים כ"בקעת פסלן" שבמדרש (אנו נראה בהמשך, שעמק זה הוא גם המתאים להיות העמק שבו שולח יששכר ברגליו).


בנוסף לעמק יזראל ועמק חרוד ובקעת כסולות, גם מצד מזרח, רמת יששכר ורמת כוכב, מהוים שטח מישורי נמוך, לעומת טבליתו הגבוהה של הר גבעת המורה.


 


הערה: אע"פ שחלקם מן המפרשים מנסים לזהות  את ההר שבין שתי הבקעות המובא במדרש, כהר תבור, לא נראה שכך הוא, כיון שהר תבור הוא הרו של נפתלי, ונמצא בתחום נחלתו. כמו כן הר תבור ביחס לנחלת יששכר נמצא בצפון נחלתו, כשגבעת המורה נמצאת במרכזה.


כמו כן, לא נראה לזהות הר זה כהר הגלבוע, כיון שאע"פ שגם אותו תוחמים שתי בקעות: בקעת יזראל ממערבו ודרום מערבו, ובקעת עין חרוד בצפון מזרחו, בכל אופן מיקומו הוא בקצה הדרום מערבי של נחלת יששכר, כשנראה אף שחלק מן ההר הזה משתיך גם כלפי שבט מנשה. על כן, לא נראה שאיפיון ה"חמור" בנחלת יששכר מסתמך עליו.


 


 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *