כוח הבינה שביששכר:
בברכת יששכר אנו רואים שהיותו ל"מס עובד" מיוחס ע"י רש"י פה, כלפי יכולת העיבור בהם, אותה הוא לומר מדברי הימים מן הפסוק:"ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים…".
אולם מאותו פסוק לומד רש"י עצמו שם בדברי הימים על יכולת אחרת:
דברי הימים א' י"ב ל"ב: "ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים לדעת מה יעשה ישראל…"
רש"י ד"ה ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים: "שיודעים לתת עצה לפי העניין של מעשה שצריך לדוד להתיעץ היאך יחזק המלוכה מפני בני שאול".
נראה ששני הסברים אלו שמביא רש"י על אותו פסוק משלימים את התמונה בהבנת כוח הבינה שביששכר.
בשני התפקידים האלו ניתן לראות, שכוחם הוא ביכולתם להביא לישום העקרונות הערטילאיים הרוחניים במציאות. כך אצל דוד הם אלו המסוגלים לקחת את רצון דוד לחזק את מלכותו ולישם אותו במציאות בצורה שרצון דוד יתקיים. אותה יכולת קימת אצלם גם בעניין יכולתם לקבוע סדרי עבורין, כשעניין העיבור נועד למעשה ע"מ ליצור את התאום בין הופעת ההשגחה האלוקית, ובין המציאות הטבעית, כפי שמובא בסנהדרין י"א ע"ב: "על שלושה דברים מעברים את השנה, על האביב ועל פרות האילן ועל התקופה…"
כיוון זה של הבנת כוח הבינה, ניתן לראות גם בביאורו של התניא בליקוטי אמרים בסוף פרק ג': "…הנה השכל שדורש המשכילה, שהוא המשכיל כל דבר, נקרא בשם חכמה, כוח מה, וכשמוציא כוחו אל הפועל שמתבונן בשכלו להבין לאשורו ולעומקו, מתוך איזה דבר חכמה המושכל בשכלו, נקרא בינה…"
כלומר הופעת הבינה באדם מבטאת תהליך של הורדת החוכמה הערטילאית שבשכל וישומה והבנתה בהקשרה למציאות. על כן, המשמעות של "הבנה", הוא מלשון בינה.