הר "גבעת הר המורה":
אם נתבונן על הר זה העומד בין שתי הבקעות, נוכל לראות, שהוא לא בא לצין איפיון נוסף על איפיון ה"עמקי" שביששכר, אלא משמעות ההר שבו באה לצין את מקום ירידת והופעת ההשגחה הזאת למציאות.
כפי שכבר ראינו, ההר בגובהו, הוא הקרוב ביותר לשמים מצד אחד, ומתקשר לארץ מן הצד השני. צורתו הזאת מלמדת על "תפקידו", כנקודה שממנה מתראה ההשגחה האופינית לאותו אזור, על האזור כולו. כך הוא לגבי הר התבור (המהוה נקודת מקור להשגחת נפתלי), הר הכרמל, הר חרמון והר המוריה (כמקור הופעת ההשגחה המרכזית בישראל). אם כן, באופן זה יש גם לראות את משמעותו של הר "גבעת המורה" שהרריותו באה לבטא את היותו הנקודה שדרכה מופיעה השגחת ה"עמק".
את יחוסה של הרריות הזאת שב"גבעת המורה", כלפי בחינת ה"עמק" שביששכר, נוכל לראות גם בעצם שמו – "גבעת המורה". כך מסביר רש"י שם זה בשופטים כ' א', (בעניין מלחמת גדעון) ד"ה מגבעת המורה בעמק: "דמסתכיא למישרא. המורה לשון הוראה וראיה, כמו מורה באצבעותיו, שמשם צופים ורומזים בעמק".
כלומר כל ענינו של גובה ההר הזה הוא, הוראתו בעמק – הופעת השגחת ה"עמק" דרכו.
נראה ששיוכו הזה, הוא הגורם להר להקרא "גבעת המורה" ולא "הר המורה" (למרות שבגובהו הוא מעל לגובה הר התבור), כיון שאמנם מצד היותו נקודת הציון להופעת השגחת יששכר, הוא הר, אולם בתוכנו הוא מופיע השגחה "עמקית". על כן, מופיע שמו כהר מוקטן – גבעה.
את התאמת ההר המופיע את השגחת יששכר להקרא דווקא "גבעה", ניתן ללמוד גם מן העובדה שהאימהות נקראו "גבעות", ובאמת המציאות הנשית היא המופיעה ביותר את כוח הבינה – כוחו של יששכר, שהרי כוח זה מבטא את היכולת לישם את הערכיות השמימית בארציות, תכונה הבולטת ביותר בצד הנשי שבמציאות. כך אנו גם מוצאים בהתיחסות הגמרא לכוח הבינה במסכת נידה מ"ה ע"ב: "…מלמד שנתן הקב"ה בינה יתרה באישה יותר מבאיש". על כן מתאים הוא שההר המופיע את כוח השגחתו, יקרא כך.