כוח ה"הרים והגבעות "הימים והנהרות" של זבולון:


את משמעות ההרים והגבעות, הימים והנהרות שניתנו לזבולון, נראה שנוכל להבין מתוך ההשוואה שעושה זבולון עצמו בינו ובין אחיו: "לאחיי נתת להם שדות וכרמים ולי נתת הרים וגבעות. לאחיי נתת להם ארצות, ולי נתת ימים ונהרות".


נראה שהשדות והכרמים הם למעשה ביטוי לכוחות שמהם חי האדם (כשמשדותיו ומכרמיו הוא מספק את אוכלו). אם כן, יש להבין שטענת זבולון היא, שאם אחיו מזונם וכוחם מגיע מהשדות והכרמים, אצלו מגיע מזונו וכוחו מן ה"הרים והגבעות".


כפי שכבר הסברנו בעניין הר הכרמל והר התבור, ה"הר" וה"גיבעה", הם ביטוי ליכולת הופעת האלוקות השמימית במציאות. כך גם ראינו באבות שנקראו "הרים" והאמהות שנקראו "גבעות". אם כן, כשזבולון אומר שלו ניתנו הרים וגבעות, משמעות הדבר היא, שכוח חיותו הוא ביכולתו להופיע את הפן הרוחני השמימי שבמציאות.


לשם השלמת התמונה, נתבונן שם על המשך דבריו של זבולון – "לאחיי נתת להם ארצות, ולי נתת ימים ונהרות". נראה שמשמעות הארץ ביחס לשדות והכרמים היא שהארץ מהוה את המציאות הבסיסית שבתוכה ובמסגרתה גדלים השדות והכרמים. אם כן, הנושא עליו מדבר זבולון בחלקם השני של דבריו הוא, הטריטוריה בה יכול האדם להוציא את כוחו ומזונו ולפעול את פעולותיו.


על פי הבנה זאת, באומרו שלו נתנו ימים ונהרות כארץ, הוא מתכון לומר שהבסיס והטריטוריה שבה הוא יכול להפעיל ולהופיע את כוחו הוא בימים ובנהרות.


אם נתבונן על עניין הים והנהר מצד היותם מקוי מים, נוכל לומר שהמים הם מקום של כוחות חיים, אולם שלא הוציאו את עצמם לפועל, אלא נמצאים במצב של "בכוח" וחוסר התפתחות. כך אנו מוצאים בים ובנהר את הדגים הבלתי מפותחים (שעל כן אין העין רעה שולטת עליהם, כפי שנבאר בהמשך בברכתו של יוסף). כך גם ניתן להבין את פעולתה של הטבילה שבמקוה, המחזירה אותנו למציאותנו הבסיסית המקורית, וכך גם ניתן להבין את תפקיד המים בימי דור המבול.


אם כן, זבולון באומרו שארצו היא הים והנהר, משמעות דבריו היא, שכוחו להופיע את המשמעות האלוקית השמימית (בהיותו שיך לבחינת ה"הרים והגבעות"), קימת דווקא בים ובנהר מקום שבו צד ההופעה וההוצאה לפועל הוא קטן, וכל הכוחות נמצאים רק בהופעתם המינימלית ובאופן מכונס, יכולת שהיא עצומה ביותר. נראה שיכולת זאת היא למעשה היכולת שראינו אצל לאה להופיע את הפן הרוחני העליון אפילו בחומריות שאינה קשורה מטבעה לישראל, שצד ההופעה האלוקית העליונה שבה, היא נסתרת ביותר. כך גם ראינו בזבולון עצמו ביכולתו לגיר את הגויות מתוך יכולתו לחסוף את האלוקי שבהם, אע"פ שמבחינת מציאותם הבסיסית החיצונית אין הם שיכים


לרובד המופיע אלוקות ברמה של ישראל. עבודה זאת שוה אם כן בערכה לעבודת גילוי והופעת הפנימיות בים ובנהר שבו הכוחות הם בבחינת כינוס וצימצום.


 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.