סרח בת אשר:
על פי הבנתינו את אופיו היחודי של אשר, נוכל גם להבין את המרכזיות שתופסת סרח בת אשר בהופעת שבט זה, אע"פ שכרגיל לא מוזכרות הנשים בשלשלת השבטית.
בראשית מ"ו י"ז: "ובני אשר ימנה וישוה…וסרח אחותם".
במדבר כ"ו מ"ו: "בני אשר למשפחותם, לימנה משפחת הימנה…ושם בת אשר סרח".
נראה שצרוף סרח לרשימת משפחת אשר, לא נובעת רק מן העובדה החיצונית כיון שהיא עוד הייתה קימת (כפי שאומר רש"י במקום), אלא נראה שאופיה הוא משמעותי בתוך שבט אשר, כאילו הייתה חלק מגברי השבט. מיוחדות זאת של הופעה נשית בעלת חשיבות מקבילה להופעה הגברית דווקא בתחום ה"שבטי" (שמשמעותו הוא, המשכת בחינות השגחת האלוקות שבכל שבט ושבט), "תפקיד" שכרגיל הצד הגברי הוא המופיע אותו, מתאים שיופיע דווקא בשבט אשר, הקרוב למציאות הטבעית הרגילה בצורה החזקה ביותר. כפי שכבר הסברנו, כוח המציאות הוא הדומננטי יותר אצל האישה, על כן כפי שקרבה זאת ל"נשיות" גורמת לכך ש"באושרי כי אשרוני בנות", היא גם גורמת לכך שדווקא דמות נשית כסרח "נושאת על גבה" את אופיו המיוחד של שבט זה.
תופעה דומה אם כי קיצונית פחות, אנו מוצאים בשבט נפתלי, שאופיו המיוחד הקרוב גם הוא להופעה הטבעית הרגילה, "נותן את היכולת" לדמות נשית כדבורה הנביאה להנהיג את השבט ואת כל ישראל באותה תקופה. אולם כיון שאופי שבט אשר יותר קרוב למציאות הטבעית, בולטת יותר אצלו חשיבות ומעלת הנשים, על כדי שיוך סרח למניין השבטי הגברי.
הערה: מעלה זאת של סרח בתוך שבט אשר, למעשה מבליטה את חשיבות כוח הנשיות כולו באשר. חשיבות שמצוינת באופן בולט בברכתו של משה, כפי שנבאר בהמשך.