אליהו הנביא וסיבת שיכותו דווקא לתקופת אחאב ועבודת הבעל:
כפי שראינו, אזור מישור החוף מנחל קנה (הירקון) ועד הר הכרמל בצפון, מהוה את מקום גילוי ההופעה המאוזנת בין הכוח הרוחני והטבעי, כשמהכרמל צפונה, בשטח נחלת אשר, קיים כבר אופי השגחה הנותן דומננטיות לכוח הטבעיות. דומננטיות זאת היא הנותנת את היכולת לגויים להתקשר לישראל דרך כוח זה, (כפי שראינו בברכת משה לאשר, שארצות הגויים יהיו דואבות כסף לישראל תמורת פרותיה). אולם מצד שני, אותה קירבה עלולה ליצור בהופעת כוח ההשגחה הזה גם סכנה של נטיה כלפי כוח טבעיות המנותק מן האלוקות, בעקבות ההסתר הרוחני שישנו בהופעה השגחתית כזו, הסתר העלול להוביל לראית הכוח הטבעי הפריוני וכוח ההצמחה, כקימים בפני עצמם (כפי שמופיע בעבודת הבעל והאשרה). סכנה זאת היא המתממשת בזמן אחאב, שנשיאתו את אזבל בת אתבעל מלך הצידונים, מבטאת למעשה את שיעבוד ישראל לראית עולמם של הצידונים, עובדי הבעל והאשרה.
לשם תיקון עיוות זה שבישראל, מופיע אליהו הנביא, המנסה להחזיר את עם ישראל להכרה שההשגחה האלוקית היא מקור הכוח שממנו מופיעים גם כוחות הפריון וההצמחה הטבעיים.