הריגת נביאי הבעל בקישון

 

הריגת נביאי הבעל בקישון:

אם כן, עד עתה הסברנו מדוע דווקא אליהו מגד ומדוע דווקא השגחת ה' המיוחסת לשבט אשר הם המתאימים ביותר להופיע כנגד כוחות הבעל והאשרה בזמן אחאב, כל זאת דווקא בהר הכרמל המופיע את כוח ההשגחה הזה. אולם אנו רואים שלאחר הוכוחת אליהו ש"ה' הוא האלוהים", לא הורג אליהו את נביאי הבעל במקום, אלא הוא מורידם לנחל קישון ושם הוא הורגם. כך מובא הדבר במלכים א' י"ח מ': "ויאמר אליהו להם, תפסו את נביאי הבעל, איש אל ימלט מהם, ויתפסום ויורידם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם".

יש אם כן להבין מדוע היה נצרך אליהו לכך, במיוחד שלאחר מכן הוא שוב עולה לכרמל להתפלל על הגשם (כפי שמובא בפסוק מ"ב: "ויעלה אחאב לאכל ולשתות ואליה עלה אל ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין ברכיו…"), מדוע אין הוא הורג אותם בהר הכרמל עצמו?

כפי שכבר בארנו, כדי ליצור מציאות, יש להשתמש בכלים המתאימים ליצירת אותה מציאות. על כן, כפי שבארנו דווקא אליהו מגד הוא המגיע להופיע מחדש את כוח השגחת אשר כנגד הופעת עבודת הבעל, כשאת פעולתו הוא עושה דווקא בהר הכרמל המהוה את נקודת הציון המופיעה השגחה זאת. אולם נראה שפעולה זאת של אליהו יש בה כוח רק לנטרל את עובדי הבעל מעוצמתם (הבנויה על ראית כוחות ההצמחה והפריון הטבעיים כעומדים בפני עצמם), אך לא להרוגם. זאת כיון שהופעת ההשגחה האשרית מופיעה השגחה ברמה של מציאות טבעית שיש בה רק התאמה להופעת כוח הרוחני בה. רמת השגחה כזאת היא רק מקבילה למציאותם של עובדי הבעל. על כן היא גורמת רק לניטרול שליטתם ומנהיגותם על ההופעה הטבעית, מתוך שיוכם מחדש של כוחות הפריון וההצמחה כלפי כוח ההשגחה האשרית. אולם ע"מ להגיע לחיסולם המוחלט, יש צורך בהופעה שמצד אחד תהיה עדין קרובה ביותר להופעה הטבעית (שהרי במישור זה פועלים נביאי הבעל), ומצד שני צריך שיהיה בכוח הזה התנגדות גמורה לכוח אותו מופיעים נבאי הבעל והאשרה. מצב כזה יתכן רק בהשגחה שבה ההופעה הרוחנית השמימית עצמה קימת בה באופן אקטיבי. הכוח הקרוב ביותר להופעת השגחת אשר, שקימים בו התנאים האלו, הוא כוח השגחת נפתלי, שגם אצלו המישור הדומננטי הוא מישור המציאות הטבעית, אולם שדרך הופעתו היא, כפי ערכי האלוקות העליונה השמימית. הופעת דרך השגחה זאת, פועלת מות על נביאי הבעל, מתוך התנגדותם להופעה הרוחנית העליונה שבטבעיות. על כן, מוריד אליהו את נביאי הבעל לנחל קישון המבטא את הופעת כוח השגחת נפתלי (כפי שראינו במלחמת סיסרא בנחל קישון), ומכוח ההשגחה הזה הוא מביא לחיסולם הגמור.

אולם כדי לחזור ולהופיע מחדש את השפע וההצמחה הטבעיים שכבר שוב מקושרים (לפחות זמנית, כפי שמתבאר לבסוף) להשגחה האלוקית, צריך אליהו לחזור להר הכרמל – מקום הופעת ההשגחה האשרית ה"אחראית" על הכוחות האלו, ולהופיע מחדש את כוח השפע הטבעי שמן הצד הנותן – כוח הגשם, ע"מ שיופיעו שוב כוחות ההצמחה והפריון במציאות.

אם כן, אנו רואים במלחמה כנגד נביאי הבעל הופעה של שלשה דרגות השגחה:

א) כוח השגחת גד (ה"נישא" ע"י אליהו), בהבלטתו את האיזון הקיים בו בין הצד הרוחני והצד הטבעי, הוא מדגיש את העיוות אצל נביאי הבעל בהופעתם את כוח הפריון וההצמחה כעומדים בפני עצמם.

ב) כוח השגחת אשר, הוא המהוה את האלטרנטיבה לעבודת הבעל והאשרה, בהיותו המקור ההשגחתי שממנו מופיעים העוצמות הטבעיות של הפריון וההצמחה.

ג) כוח השגחת נפתלי, הוא המהוה את הניגוד המוחלט לכוח הבעל והאשרה, כשהתנגדות זאת היא המחסלת אותם.

 

הערה: על פי הבנתינו את מעורבות נחל קישון כנגד נביאי הבעל, נראה שהוא פועל למעשה בהגדשים שונים בהריגת סיסרא וחילותיו במלחמת ברק, ובהריגת נביאי הבעל בזמן אליהו. ואם כי בשניהם אותו כוח השגחתי הוא שפועל, השוני באיפיונו של ה"אויב" גורם לשוני בהדגש פעולת כוח ההשגחה בכל אחד מהם. אצל סיסרא מתבטאה עוצמתו בשליטתו על המציאות הטבעית מתוך שיעבודה כלפי הכוח הרוחני שבמציאות המקבלת (כפי שראינו בעוצמת קולו של סיסרא). על כן, נחל קישון בהופעתו זו, מבליט את היות חוקיות העולם העליון מופיע אפילו במישור הארצי הטבעי הנמוך (שם בולטת חולשתו של סיסרא). לעומת זאת בהופעת הקישון כנגד נבאי הבעל, כיון שעוצמתם הוא בכוח הפריון וההצמחה הטבעי שבהם, חולשתם בולטת דווקא מצד אי שיכותם לרובד השמימי העליון, על כן נחל קישון בהופעתו בזמן אליהו מבליט דווקא את הצד הרוחני העליון, שקיים בהופעתו הטבעית, שהיא זאת שמחסלת את נביאי הבעל.

השוני הזה שבין הכוחות הפועלים כנגד ישראל בשתי תקופות אלו, הוא גם שמכתיב הופעות השגחה מרכזיות שונות בכל אחד מהם: כוח השגחת התבור בזמן דבורה וכוח השגחת הכרמל בזמן אליהו.