נפתלי בברכת יעקב:
א) "נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר." רש"י ד"ה אילה שלוחה: "זו בקעת גינוסר שהיא קלה לבשל פרותיה, כאילה זו שהיא קלה לרוץ (ב"ר צ"ט י"ב) אילה שלוחה, אילה משולחת לרוץ."
מתוך מתבוננות על תכונות ה"קלות", ניתן לומר שהיא מבטאת אופי של אי שאבוד ל"כובד" הגופני המושפע מתנאי הזמן והחומר. מעלה זו היא בדיוק מעלתו של העולם הרוחני, שכוחו אינו תלוי במוגבלות המציאות ובכבדותה, מוגבלות שמאפינת דווקא את המציאות הטבעית הגשמית, שהאיטיות וההדרגתיות בולטים באופיה מתוך היותה מופיעה בארציות.
על פי התבוננות זאת יוצא שהאופי הפנימי הרוחני של לאה משפיעה את השפעתו על האופי הטבעי החומרי בכך שהוא נותן לטבעיות הגשמית את החוקיות הרוחנית השמימית. מתוך השלוב הזה נוצרת מציאות טבעית גשמית "קלה".
יש להדגיש שטבעיות גשמית זאת נשארת בכל אופן בעיקרה ברמה הרגילה, ואין כאן ביטוי של חוקיות טבעית שהיא עצמה עליונה (כפי שנראה בהמשך בבני רחל), או טבעיות ראשיתית כפי מציאות דור המבול הנמצאת ביוסף (שגם היא טבעיות מעולם אחר, אולם שערכיותה הגבוהה נובעת מתוך המערכת הטבעית עצמה, ולא מצד הירידה האלוקית מלמעלה, כפי שקרה לאחר דור המבול), אלא יש פה הישארות על רובד הטבעיות הגשמית הרגילדה כשהיא עצמה דרך תפקודה הוא על פי החוקיות הרוחנית הפנימית – כלומר תפקוד בלא מוגבלות של העולם הגשמי. על כן נוצר מצב שתהליכים
טבעיים שכרגיל לוקח להם זמן ארוך להתבצע, אצל נפתלי הם מתבצעים במהירות.
ביטוי מעלה זו בנחלתם הוא בכך שארצו קלה לבשל פרותיה כפי שאילה קלה לרוץ (אנו בהמשך מתוך ברכת משה, נוכל להבין מדוע דווקא בקעת גינוסר יש לה את האופי הזה).