כוח השירה וההודעה של נפתלי (כפי שמובא בברכת יעקב):
עד עתה ראינו איך כוח השגחת נפתלי יש בה כדי לגבור על סיסרא וצבאו, אולם כוח זה אינו משפיע רק בצד המלחמתי של ישראל, אלא גם בצד העדין יותר של כוח השירה וההודעה שבו.
כך מובא הדבר בהסבר רש"י והתרגום בברכת יעקב לנפתלי על "הנותן אמרי שפר": "על ידם שרו דבורה וברק שירה… ותרגומו יתרמי עדביה יפול חבלו, והוא יודה על חלקו אמרים נאים ושבח."
אם כן, אנו רואים שדווקא בכוח נפתלי הוא להוציא מפיו שבח ושירה על הטובות שקוראות אותו, כששתי הדוגמאות שמובאות בברכת יעקב הם: שירת דבורה וברק ושבח וההלל שיתנו נפתלי על חלקם בארץ. ולכאורה לא מובן מה יחודיותו של נפתלי שדווקא הוא זה שיכול לברך על חלקו בנחלה ולשיר ולהלל על נצחונותיו במלחמה?
אלא יש להבין שעניין ההודעה השבח והשירה על הטובות הקוראות אותנו הוא מצב שבו הכוח הרוחני הגבוה יותר שבמציאות שהביטוי שלו הוא בכוח הדיבור, גם הוא מבטא במישור שלו את המשמעות שהופיע ברובד הפיזי הנמוך של המציאות. בכך שאנו שרים או מברכים על המציאות הזאת, אנו למעשה מופעים את המשמעות הרוחנית הגבוהה הקימת בתוך אותם המציאויות הפיזיות הארציות. הסימן הבולט לכך שאמירות השבח בשירה או באמרים נאים, מבטאות במיוחד את הופעת המשמעות הרוחנית שבתוך המציאות הטבעית הנמוכה, הוא בכך שאותם דיבורים המבטאים את הערכיות העליונה שבאותם מציאויות (ערכיות שמפעת גובעה רק כוח הדיבור יכול "לחסוף" אותו), מופיעים בנאות ("אמרים נאים) ובארמוניה צלילית ("שירה") ששיכים מטבעם לרובד המציאות הארצית הנמוכה, שבה עניין היופי וההתאמה הם חשובים.
אם כן, הכוח והיכולת לשיר ולברך על התפתחויות והופעת שפע במציאות הטבעית פרושה הוא הכוח להופיע במציאות הטבעית הגשמית את הרובד הרוחני הפנימי העליון יותר הקיים בה, כשמתוך הברכה והשירה מתעלת המציאות הטבעית כפי ערך הדיבור. כך אנו עושים גם כשאנו מברכים על האוכל אותו אנו אוכלים וכו', שאז מתוך הקישור של הברכה לאכילה הטבעית והגשמית, אנו מגלים באותה אכילה את המשמעות הגבוהה הרוחנית יותר הקימת בה.
"עבודה" זאת, נראה שהיא מקבילה בדיוק לכוח הופעת השגחת נפתלי.
כפי שהסברנו נפתלי מבטא את הכוח הטבעי הגשמי שדרך הופעתו הוא על פי ערכי העולם הרוחני העליון, להופעה ערכית כזאת אנו למעשה מגיעים בעזרת השבח והשירה הפועלים על המציאות הגשמית הנמוכה, לתת לה את אותם הערכים הגבוהים יותר שברמת כוח הדיבור, כל זאת מתוך ארמוניה מלאה עם המישור הארצי הנמוך, ארמוניה הנוצרת דווקא ע"י השירה והאמרים הנאים המותאמים למציאותנו. על כן דווקא לנפתלי "קל" לברך על נחלתו ולשיר על נצחונותיו במלחמה.