פתיחה:

בגישתנו למסכת גיטין אנו נפגשים אם דין הגט עצמו.

פתיחת המסכת דווקא בדין הגט המגיע ממדינת הים ובצורך באמירת ה"בפני נכתב ונחתם".

 

כפי שנראה, דין זה יחשוף בפנינו את משמעותו המורכבת של מעשה הגירושין, שהוא למעשה מישור בפני עצמו בחיבור האישותי, שאף אם אנו נפגשים עימו בתהליך הפירוד האישותי, כוחיותו קיימת היא בכל חיבור אישותי (במקביל להמצאות פאן החיבור הארוסי, ופאן החיבור הנישואי, שכל אחד מהם  הוא ביטוי שונה לחיבור האישותי השלם).

אנו נראה שגט זה אינו סתם פיסת ניר המוכיחה או מיישמת את רצונו ומחשבתו של האדם, אלא היא מציאות הנושאת בה עצמה את מציאות האדם המגרש בדיוק כפי שספר התורה נושא הוא את תוכן המציאות האלוהית המופיע אלינו.

מזיקת הגט ל"מקום" אנו נלמד שמציאות זו של האדם הנישאת בגט היא אותה המציאות המייחדת את הצד הגברי, המופיעה במציאות הנחלה..

 

מאופן מעורבות הגט בתהליך הגירושין במשנה, אנו נחזור ונבחן את דרך מעורבותו בתורה כ"ספר הכריתות". שם אנו נלמד שאין תהליך הגירושין מהווה מעשה משפטי בלבד של פירוד בין האיש והאישה, כפי שגם מעשה החיבור שביניהם לא היה כזה.

אי היכולת לקבל שמציאות כתובה (גט) יכולה לפרק מציאות ממשית הקיימת עד לרמת החיבור הפיזי (נישואין), תחייב אותנו להבין שמעשה הגירושין מהווה מעשה המשכי לחיבור הנישואין, בו הכוח המייחד את הגבר (שהוא גם כוח התנחלותו), המחובר בחיבור האישותי עם האישה, ניתן לה בתהליך הגירושין לעצמאותה.

בתהליך זה אנו נראה שהגט הוא נָשא כוחו של הבעל.

 

ברור מעמיק זה של תהליך הגירושין בעם ישראל דרך דין הגט המגיע ממדינת הים, יאפשר לנו גם במסכת זו להוריד את המעטה הבלתי מוסבר של התהליכים התורתיים עליהם מושתתים חיינו, ולחשוף את זרימתם החוקית המוּבְנֵת וההרמונית. דרך חשיפה זו אף תברר לנו באופן העמוק והמוּדָה ביותר שחוקיות זו פועלת היא במישור נבדל לגמרי מן החוקיות המציאותית האנושית.

 

מהלך זה הוא חלק בלתי נפרד מן המהלך הכללי אותו מתווה ה"ישיבה לתורה מנהיגה", להופיע את המשמעויות הכוללות המופיעות מתוך הפרטים הדיניים שבמהלכי המשנה, הגמרא, מהלך הסוגיות לפרטיהן, הקושיות התרוצים והסברות השונות עד לרמת ההלכה הסופית. כל זאת אך ורק מתוך דיוק מן המהלכים במשנה ולאחר מכן בגמרא, דקדוק בסברות השונות ובמהלכי הדיון לאורך הסוגיות, אופן התייחסות הראשונים למהלכים אלו, השינויים והתוספות ביחס לאופן הצגת המשנה והגמרא את דיניה ומהלכיה, עד לאופן פסיקת ההלכה המציבה את הערכים התורתיים באופן התואם ביותר את יכולת המציאות האנושית לשאת.

 

יצירת הקו החורז מן המשנה ועד לאופן פסיקת ההלכה, חשיבותה היא באפשרות שהיא נותנת לנו לאחוז בערכים התורתיים באופן המובנה והמתפרט ביותר, בלא לאבד ממשמעותם המיוחדת. רמת התפיסה ההלכתית היא המאפשרת לנו בני האדם האנושיים לתפוס את הערכים התורתיים שהם נבדלים לגמרי ממציאות חיינו, כשדרך תפיסה זו אנו עולים חזרה עד לרמה המוצגת במשנה, שהיא הקרובה ביותר לדרך התפיסה התורתית המציגה את הערכים במשמעות הערכית הברורה ביותר. החיבור שבין המשנה לאופן פסיקת ההלכה הוא הנותן לנו את היכולת להפגש באופן הממשי ביותר אם הערכים התורתיים בלא לאבד מצד אחד את איכותם התורתית (זאת בעזרת המפגש אם המשנה), ומצד שני באופן שערכים אלו יופיעו במשמעות המסוגלת להיתפס במציאות חיינו האנושיים (זאת בעזרת תהליך הורדת הערכים הללו מן הרמה העקרונית המוחלטת במשנה בסוגיות ומהלכי הגמרא, עד לרמה ההלכתית שבטו"ר שו"ע, רמ"בם וכו'. 

 

להורדת הקובץ המלא

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.