תחילת המאמר – מ"שלח לך" ועד קורח

ציצית האחיזה וסדק ההצצה בשכינה:ההמשכה מלמטה מכוחם של ישראל, לדרך ההנהגה האלוהית המתייחסת בעיקרה לעולם האנושי התהליכי, מביאה עמה גם הופעה הלכתית תואמת – ציווי הציצית. בציווי זה מתאפשרת נגיעת הגוף האנושי בהופעת השכינה, דרך בגד ארבעה הכנפות[1], שממנה משתלשלת השכינה תוך חלות גמורה[2], בדרך המאפשרת תפיסה בה[3].דרגאיות זו[4], המאפיינת את הממד האנושי, היא המהווה את הגורם המרכזי להופעת מהלכו של קורח, שנועד להשלים את החוסר בנגיעה הישירה עם האלוהות, ישירות שהייתה מאפיינת את העולם המוחלט שהופיע מכוחו של משה כמלך[5], במסע המסעות[6], שם עמד עם ישראל להיכנס ישירות לארץ, תוך יום אחד[7].  נגיעת ה"קורחיות" במהות הקיומית שמן הארץ, ישירות, ללא ציציות הראש:הדרך ה"קורחית" המובנת עתה לאחר מהלך פרשת המרגלים, מופיעה קישור ישיר לשכינה – לבגד תכלת ארבעה הכנפות[8], בלא לעבור דרך ציציות האחיזה ההיררכיות המשתלשלות ממנה[9]. דרך הופעת אלוהות זו, מתאפיינת בכוח "לוויה" בעל שייכות עצומה לכוחות המציאות ובעל תכונת חלות עצומה[10], בהיותו המקור להופעת השפע שבמציאות[11]. על כן חיזוק מגמת קשר ישיר מוחלט זה כלפי האלוהות, מציב את משה פעם נוספת כ"מלך"[12], אולם באופן שמנהיגותו – הכללת אישיותו את מציאות ישראל כולם[13], אינה רק ברמה הנשמתית, אלא ברמה הגופית המוחלטת[14]. קשר ישיר מוחלט זה שבין האלוהות והמציאות, אותה מנתב קורח, מחבר אותנו אל "תוך האדמה"[15] למקור החיים הקיומי מן הארץ[16], ומציב את מהלך הקרבת קורח את אש הקטורת[17] באופן המקביל להקרבתם של נדב ואביהו[18]. אלא שאם נדב ואביהו מדליקים אש זרה שלא ציווה ה' ומבטאים מצב של תאימות מלאה בין הרצון העצמי והרצון האלוהי, כלפי מקור החיים שמן השמים[19], ואיחודם על כן נעשה עם האש האלוהית המגיעה מן השמים[20], הרי קורח בהנהגתו האלוהית, מתייחס בהקרבתו את אישו העצמית, כלפי מקור החיים שמן הארץ, שעל כן איחודו נעשה כלפי מקור חיים זה – כלפי האדמה, כפי דרך האיחוד התואם אותה – במעשה בליעה[21]. ברור אם כן, שכפי שהאיחוד שיוצרים בני אהרון עם האש האלוהית יוצר (מעבר לתשלום המחיר  שלהם), רושם לדורות בעם ישראל [22], כך תהליך האיחוד שיוצר קורח עם מקור הקיום האלוהי שמן הארץ, יוצר רושם קיומי מוחלט בעם ישראל לדורות[23]. רושם זה, יוצא אל הפועל ברמה ההיסטורית בכוחו של שמואל. ה"קורחיות" כבסיס לנבואת ומלכות ארץ ישראל:שמואל המממש את חזון מנהיגותו של קורח[24], ושאף מופיע בפועל את המאפיינים של דרך זו ה"קורחית"[25], הוא הבונה את יכולת הנבואה בארץ ישראל[26] והוא מקור כוח המלכות שבה[27]. מקור החיים שמן הארץ המופיע מכוח הנהגת קורח, מהווה הבסיס לשני כוחות הנהגה אלו, שבמהותם בנויים על ייחס ישיר לשכינה, שלא בדרך ההיררכיה הרוחנית[28] ושמקור כוחם הוא הארץ[29]. הפגיעה בכוח החיבור הקורחי הישיר בין האלוהות והמציאות[30], בעם ישראל, הנוצרת מתוך איבודם אל תוך האדמה (המביאה להרחקה נוספת בין עולמם של הלוויים לבין זה של ישראל[31], להבדלה נוספת של הלוויה מן המציאות[32], ולייחוסם המוחלט למתנות הכהונה[33]), אע"פ שנצרכת הייתה, ע"מ לאפשר את יכולת קיום המציאות האנושית ההיררכית – היא פוגעת בהופעת מגמת הנבואה והמלכות, שאינן נמשכות[34], אלא נגדעות עד להשלמת הגאולה האחרונה.  בחינתנו את הכוח ה"קורחי" מצד ערכו האובייקטיבי החיובי, תוך יכולתו ליצור בלימודנו את הבט האיחוד עם מקור החיים שמן הארץ שנוצר בעם ישראל במעשה בליעת קורח אל תוך האדמה, הוא אחד מן השלבים בהחזרת כוח חיים זה, הן מצד ההיבט הנבואי שבו, והן מצד הבט המלכות שבו, להוביל את מסלול חיינו הלאומיים.