את חשיבותו של התבור והיותו מקור הופעת ה' המרכזית לחבל הארץ הפורה הזה שבצפון כולו, ניתן לראות לא רק בהותו ההר היחידי שבאזור כולו, אלא גם בכך ששלושה שבטים, נפתלי זבולון ויששכר, נושקיים לו בגבולות נחלתם. אולם כפי שכבר בארנו, הר תבור מתיחס דווקא כלפי השגחת ה' העוברת בנפתלי כך כבר ראינו בשירת דבורה, כשדווקא על נפתלי אומרת דבורה: "נפתלי על מרומי שדה" (כשרש"י מסביר שהכונה היא להר תבור), כשעל זבולון נאמר: "זבולון עם חרף נפשו למות", וביששכר: "בעמק שולח ברגליו" (הבדלים שעליהם נצטרך לעמוד כשנבאר את אופי זבולון ויששכר). יחוס זה של התבור דווקא כלפי נפתלי קיים גם בגבולות נחלתם, כשלמרות ששלושת השבטים קשורים כולם לתבור, קישורו של נפתלי הוא הגדול מכולם: יהושע י"ט י': "ויעל הגורל השלישי לבני זבולון…ושב משריד קדמה מזרח השמש על גבול כסלות תבור ויצא אל דברת ועלה יפיע." רש"י ד"ה כסלות תבור: "אומר אני שהוא לשון כסלים…לא בגובעו ולא בשיפולו, אלא בשיפועו וסמוך לאמצעו קרב לצד אחוריו ומלצד פניו דרך שהכסלים עומדות בבהמה, ובמקום שהוא אומר אזנות תבור, סמוך לראשו הוא, במקום האוזניים". יהושע י"ט י"ז: "ליששכר יצא הגורל הרביעי…ופגע הגבול בתבור ושחצימה…" פסוק ל"ב: "לבני נפתלי יצא הגורל השישי…ושב הגבול ימה אזנות תבור ויצא משם חקקה ופגע בזבולון מנגב ובאשר פגע מים וביהודה הירדן מזרח השמש". אם כן אנו רואים על פי הבנת רש"י את המינוח "כסלות תבור" ו"אוזנות תבור", ששיכות נפתלי לתבור היא גדולה יותר מאשר שיכות זבולון, כשיששכר הוא רק פוגע בתבור ולא יותר מזה, מציאות שתואמת את הבנתינו בעניין אופי נפתלי ואופי התבור.
מיקום התבור בגבולות השבטים:
תפריט