במהלך השבוע יכינו הלומדים את הקטע העתיד להילמד ויעלו שאלות ונושאים שהיו רוצים להעלות בלימוד הקבוצתי, בקבוצת הווצאפ של הלומדים, לפני ערב הלימוד.

להצטרפות לקבוצת הווצאפ של הלומדים – לחץ כאן

 

לקראת יום שלישי, מוזמנים לעיין בעמוד הראשון של המסכת ולהעירולהאיר את עמדותיכםשאלותיכם בסוגיה.

לאחר הסגר יתקיים בע"ה שיעור פרונטלי בירושלים + השתתפות בזום לאלו הרחוקים.

(מתוך קבוצת הווטסאפ כהכנה ללימוד:)

כמה שאלות על המשנה (מאת בועז):

1. מאימתי קורין את שמע – השאלה על נקודת ההתחלה והתשובה היא גם, ובעיקר, עד מתי. למה לא פשוט להגדיר את הזמן.
אם אין מחלוקת על ההתחלה אז למה לשאול מאימתי? יש אפשרויות נוספות?
2. משעה שהכהנים נכנסים לאכול – איזו מן הגדרת זמן זו? השאלה נשארה במעגל סגור, ממתי הכהנים נכנסים לאכול? משעה שקוראים שמע…
3. דעת חכמים עד חצות מובאת בפני עצמה לא כגזרה (לעומת האופן שרבן גמליאל מציג אותה)
4. רש"י כותב שבהקטר חלבים ואיברים חכמים לא נקטו כלל עד חצות, אלא זה בא ללמד שכל דבר הנוהג כל הלילה כשר כל הלילה. אבל מה הלימוד הזה קשור? אם הנושא הוא דוגמאות של סייג חכמים עד חצות.
5. האם דעת חכמים יותר קרובה לרבי אליעזר (ואחרי חצות זה כבר נוטה ליום הבא) או יותר כדעת רבן גמליאל (ואז רק סייג?)
6. הביטוי אשמורה ייחודי. יש לי קישור לזה: "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור ואשמורה בלילה"
7. הדוגמאות שהמשנה מקבילה לקריאת שמע הן כאלה שהתחילו ביום, הקטר חלבים ואברים – זריקת הדם ביום כל הנאכלים ליום אחד. האכילה התחילה ביום ועד סוף הלילה עוד ניתן לאכול לפני שיהיה נותר. אז אם זה דומה לקריאת שמע, אז הייתי מצפה שיתחילו מקריאת שמע של שחרית…

 

 

לארכיון השיעורים – מסכת ברכות – לחץ כאן

 

מקורות:

 

סיכום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.