באיזה מישור חיים ממוקמת שאיפת חייו של האדם – ברוחו או בגופו?
האם יתכן שלגוף ישנה אישיות עצמאית ויכולת אינטראקציה תרבותית ערכית עם הסובב אותו?
מה הן ההשלכות, היכולות לנבוע מאופן כזה של חיים ליחס שבין התורה והמציאות. ואיך גאולת הפורים מתחברת לכך?
במאמר שלפניכם.