נשיאת העול שביששכר:
כפי שכבר בארנו בעניין "ויהי למס עובד" על פי באורו של רש"י, תרומתו של יששכר לישראל היא, בפסיקת הוראות של תורה וסדרי עיבורין, יכולת שלימדה אותנו על כוחו להוריד את העולם הרוחני השמימי למציאות הטבעית.
אולם בעצם המוסג "מס עובד", נראה שמרומזת גם נקודה אחרת באיפיון כוחו, שהרי לשון זאת היא לשון של השתעבדות ונשיאה בעול, ולא הופעה של מציאות משוחררת וחופשיה.
באופן זה גם מסביר רש"י בד"ה ויט שכמו: "השפיל שכמו".
כיוון זה בולט בברכתו של יששכר בכל ברכת יעקב (שמדגיש באמת תמיד את אופן חלות ההשגחות השבטיות בארציות):
א) "יששכר חמור גרם" רש"י: "חמור בעל עצמות סובל עול תורה, כוחמור חזק שמטעינים אותו משא כבד".
מצד אחד ראינו, את התאמת משא התורה על יששכר, כפי התאמת החמור למשאו. אולם יחד עם זאת, אנו גם רואים שהשיוך הזה הוא בשבילו כמשא שהוא גם כבד, עד כדי כך שהוא נצרך לשם סחייבתו להיות בעל עצמות, ע"מ שיוכל לסבול את כובדו.
ב) גם את דברי יעקב "רובץ בין המשפתי", מבאר רש"י באופן שניתן לראות בו גם צד מסוים בעיתי באופיו של יששכר: "כוחמור המהלך ביום ובלילה ואין לו לינה בבית. וכשהוא רוצה לנוח, רובץ לו בין התחומין בתחומי העירות שמוליך שם חבילות של פרקמטיא".
אם כן, אנו רואים שמצד אחד הפרקמטיא של יששכר מגיעה לתוך הערים ולתוך הבתים, אולם הוא עצמו והמשא שעליו, אינם נכנסים לתוך הבתים ואין לו לינת בית, וכשהוא רוצה לנוח, הוא עושה זאת בין התחומין, מצב שמלמד על זרות מסיומת של יששכר בתוך עולמם של ישראל.
נראה שנקודות קשות אלו שביששכר הם אינם מיקריות, אלא תוצאה ישירה מכך שאת יכולת הורדת הכוחות הרוחניים למציאות (שבאה לו מכוח לאה שנתנה את שפחתה ליעקב), הוא מבצע על מישור טבעיות ארצית שלכתחילה היא חיצונית לישראל -הטבעיות הארצית "הגויית". יש להבין שכיון שעולם הארציות הזה הוא חיצוני לישראל במקורו, למרות "עבודת" זבולון המעלה את הנקודה האיכותית האלוקית שבארציות הזאת, והמכניסה אותה ל"אוהל" – לעולם המציאות הישראלית, בכל אופן יכולת הופעת האלוקות על אותו בסיס ארצי הוא אינו מובן מאליו, ומצריך "התאמצות" והשתדלות.
על כן, מופיע היחס שבין עולם האלוקות השמימית ועולם החומריות שביששכר, כיחס שבין החמור ומשאו, המלמד מצד אחד על התאמתם הגמורה אחד לשני, אולם תוך הדגשת קושי וכבדות המשא מצד אחד (מצד כוח האלוקות החלה במציאות), והתאמצות ונכונות ה"חמור" לשאת בעול מצד שני (מצד הבסיס הארצי שמכוחו יששכר בנוי).
הופעת כוחו של יששכר על בסיס מסחרו ה"חיצוני" של זבולון, הוא גם הגורם לכך ש"חמוריותו" של יששכר לעולם לא נכנסת "לבית", אלא תמיד נמצאת בין התחומים
ורק משם הוא "משוק" את "סחורתו" – הכוחות האלוקים העליונים אותם הוא מופיע ומחיל בארציות, כיוון שבסופו של דבר בסיס חיצוני זה שממנו הוא בנוי, משאיר אותו נבדל ביחס לכוחות הארציים הישראלים ה"מקוריים".