השפעת יהודה על דן:
יש להדגיש שהעובדה שההשפעה האלוקית נראת בברור בצורה גלויה אצל שמשון, זה אינו בה מכוח בנימין (שכפי שנבאר בהמשך, אופי ההשגחה שעוברת בו היא להתגלות ב"הסתר הסתיר"), אלא מכוח יהודה שבו הופעת הכוח הרוחני הפנימי לא עובר דרך חוקיות הטבע עצמו, אלא חל במציאות הטבעית בצורה עצמאית יותר. (כפי שראינו במעשה תמר את יכולת יהודה להופיע במציאות "עברות כזכויות"). על כן, אצלו הביטוי להופעת האלוקות הרוחנית הפנימית תתבטא בגלוי, כפי שראינו בשמשון שנזירותו היא התנאי לכוחו, וכן שמצד עצמו הוא היה חיגר בשתי רגליו.
גם את נקודת הקישור הזאת ליהודה, אנו יכולים לראות מן הבחינה הגאוגרפית בכך שנחלת בנימין משיקה בצד דרום לנחלת יהודה, דבר שמלמד גם על השפעת יהודה ואופיו על שבט דן. קישור גאוגרפי זה, גם מתאים לנתון בסיסי נוסף שהבאנו, הגורם גם הוא להופעת דן: שכל נתינת בלהה ליעקב נובעת מ"קנאת" רחל בעיקבות הולדת יהודה (הבן הנוסף). עובדה זאת מרמזת על השפעה גם של יהודה, שבעקיפין גורם להולדתו של דן (אנו נראה בהמשך שקנאה זאת יש לה אצל נפתלי השפעה עוד יותר גדולה עליו, שהרי שם רחל כבר "מתחברת" עם אחותה. עובדה שמלמד על הכוח שיש ל"קנאה" הזאת לגרום להשפיע את אופי לאה גם בהופעתו של דן). השפעה זאת מופיעה אם כן גם מן הבחינה הגאוגרפית, שצורעה ואשתאול המקומות שביניהם פיעמה רוח שמשון (כפי שנאמר בשופטים י"ג כ"ה: "ותחל רוח אלוהים לפעמו במחנה דן בין צורעה ובין אשתאול"), נמצאת בקירבה לא רק לנחלת בנימין, אלא גם לנחלת יהודה, במובלעת שאף חודרת קצת לכיוון יהודה. באופן ברור יותר אנו רואים ביהושע י"ט מ"א: "ויהי גבול נחלתם צרעה ואשתאול ועיר שמש" רש"י ד"ה צרעה ואשתאול: "משל יהודה היה ונפל גורל בני דן סמוך להם". כלומר צורעה ואשתאול עצמם היא עוד בתחום יהודה.