מיקום נחלת יהודה:


(עיין במפת נחלת יהודה כפי שמובאת באטלס דעת מקרא ע' 43)


את התאמת נחלת יהודה לקוי האופי אותם ראינו אצלו, נוכל לראות בכמה נקודות:


א) שטח נחלת יהודה מתחיל בצפון מירושלים לכיוון דרום, כשמצד צפון גובל לו בנימין, שגם לו יש שיתוף בירושלים (כפי שנראה במפה בעמוד 157).


נראה שהיות יהודה מירושלים דרומה, מתאימה בדיוק לאופיו, כיון שירושלים כמקום המקדש מצינת את מקום הופעת השכינה בארץ, וכפי שאמרנו, יהודה הוא זה שמצליח להופיע למציאות הארצית הטבעית את המציאות הרוחנית הפנימית שקימת אצלו מכוח לאה. הצלחה זאת, היא בדיוק המבטאת את יכולת הופעת ה' במציאות. כמו כן ברור שכיון שבשילוב בין שני המישורים האלו, הצד הדומננטי אצל יהודה הוא הכוח הרוחני הפנימי, כשהצד הגשמי הטבעי מבוטא באופן משני וטפל לו, ממילא יתבטא השילוב הזה גם באופי ארצו של יהודה שתהיה דרומית לירושלים, בו האופי היבש יותר והפורה פחות בולט. [באופן דומה הסברנו אצל שמעון, ה"סוגר" את נחלת יהודה דרומית לו, כשסיבת "דרומיותו היא כיוון שמצד אופיו הוא מתרחק עוד יותר מהשיכות לגשמיות, (שהרי אצלו לא קימת בחינת ה"הודעה" שישנה אצל יהודה, אלא מופיע בו דווקא מימד ה"שנאה" לטבעיות ולחומריות)]


לעומת זאת אנו נראה בהמשך אצל בנימין, שכיון שהוא מבטא את הופעת ה' העליונה בחוקיות הטבעית עצמה, מצד אחד גם נחלתו מתחילה מירושלים, מתוך שרמת ההשגחה שעוברת בו היא הגבוהה ביותר, מקבילה ברמתה לאופי ההשגחה שמופיע יהודה, אולם יחודיותה בכך שהיא קימת בחוקיות הארצית עצמה, משייכת אותו דווקא לחבלי הארץ מירושלים צפונה, כלומר דווקא לחבלים היותר פוריים שקימים בצמוד לירושלים.


(הערה: אנו נמשיך לפרט בהמשך כשנגיע לשבט בנימין, על ההקבלות והזיקה בין יהודה ובנימין כפי שכבר התחלנו בעניין הורדת בנימין למצרים.)


ב) עניין נוסף שבו נוכל לראות את התאמת נחלת יהודה לאופים, הוא בריבוי החבלים בנחלת יהודה כשכל חבל יש לו יחוד גאוגרפי משלו, כפי שמובא ביהושע ט"ו כ': "זאת נחלת מטה בני יהודה למשפחותם, והיו הערים מקצה מטה בני יהודה… בנגבה קבצאל ועדר ויגור…בשפלה אשתאול וצרעה ואשנה…עקרון ובנותיה וחצריה, מעקרון וימה כל אשר על יד אשדוד וחצריהן, אשדוד בנותיה וחצריה, עזה ובנותיה וחצריה עד נחל מצרים והים הגדול וגבול. ובהר שמיר ויתיר ושוכה…במדבר בית ערבה מדין וסככה…"


אנו רואים שנחלת יהודה כוללת בתוכה את כל האופיים הגאוגרפיים שקימים בארץ ישראל (כשכמובן אצל כולם ישנה ההשפעה שנובעת מ"ירושלים" – מהאופי הרוחני העליון ששולט בנחלה הזו.) נראה שמציאות זאת מתאימה בדיוק לאופיו של יהודה בכך ש"הורדת" אופיו הפנימי הרוחני למציאות הפיזית, מופיעה למעשה את רמת האחדותיות בארציות, אחדותיות זו יחודה הוא, שהיא כוללת בתוכה בצורה כוחנית פוטנציאלית את כל הכוחות המתפרטים ממנה. (כשעניין המלכות שניתנת ליהודה היא הביטוי לכולליות הזאת) אם כן מתאים שגם בנחלתם יהיה ביטוי לכולליות הזאת, גם בצורות הגאוגרפיות שיופיעו בה, שיהוו דגם מיצד של כל החלקים הגאוגרפיים הקימים בכל הארץ כולה. באמת אנו רואים בנחלת יהודה את חמשת האפשרויות הגאוגרפיות העיקריות: נגב, מישור החוף, הר, שפלה, מדבר. (משור החוף לא מוזכר בפרוש בשמו, אולם הוא מפורט מפסוק מ"ה – מ"ז, מעקרון ובנותיה וכו', עיין אטלס דעת מקרא, מפה בע' 149)


נראה שכל דרך התיחסות הכתובים בפרוט נחלת יהודה, וכן מיקומה הכולל בגבולותיה החיצוניים, מבטאים מציאות של חבל ארץ מרכזית המאחדת בתוכה את משמעות הארץ כולה בצורה פוטנציאלית. כך גם הוא התיאור באטלס דעת מקרא ע' 148: "תאורה של נחלת יהודה ביהושע פרק ט"ו, הוא השיטתי, המפורט והממצה שבכל תיאורי הנחלות, תחילה מתווה הכתוב את גבולות הנחלה מכל צדדיה (פסוקים א' – י"ב). ובדומה לארץ כולה, אף על נחלת יהודה ניתן לומר שהיא משתרעת "מים עד ים" (ים המלח במזרח, והים הגדול במערב).


ג) נתון נוסף שממנו ניתן ללמוד על האופי האחדותי של נחלת יהודה, הוא בחלוקת המשנה שיש בפרק ט"ו ברשימת הערים ביהודה (שאטלס "דעת מקרא" מכנה אותם "מחוזות"). כפי שנראה מספר המחוזות שמובאים בפסוקים הוא שניים עשר:


פסוק כ': "זאת נחלת בני יהודה למשפחותם ויהיו הערים מקצה  למטה בני יהודה… בנגבה קבצאל ועדר ויגור… 1)כל הערים עשרים ותשע וחצריהן. בשפלה אשתאול וצרעה ואשנה… 2)ערים ארבע עשרה וחצריהן. צנן וחדשה ומגדל גד… 3)ערים שש עשרה וחצריהן. לבנה ועתר ועשן… 4)ערים תשע וחצריהן. 5)עקרון ובנותיה וחצריה, מעקרון ימה…והים הגדול וגבול. ובהר שמיר ויתיר ושוכה… 6)ערים אחת עשרה וחצריהן.ארב ורומה ואשען… 7)ערים תשע וחצריהן. מעון וכרמל וזיף… 8)ערים עשר וחצריהן. חלחול, בית צור וגדול… 9)ערים שש וחצריהן. קרית בעל, היא קרית יערים והרבה, 10)ערים שתיים וחצריהן. במדבר, בית ערבה, מדין וסככה… 11)ערים שש וחצריהן. 12)ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו בני יהודה להורישם…"


אולי גם החלוקה הזאת שמקבילה למספר שבטי ישראל, גם היא מצינת את כוח האחדותיות שקיים בנחלת יהודה בהתאמה לאופי יהודה. (עיין מפה ע' 151)


 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *