אחת השאלות הידועות והמתבקשות ביותר של חג השבועות היא מה הקשר בין מגילת רות לחג מתן תורה שבגללו התקינו חכמים לקרוא את המגילה בתפילה הכי "עפוצה" בשנה ?

 

תשובות רבות וטובות נאמרו בעניין. אנסה להתמקד ולהרחיב באחת מהן: 

 

 "בחג השבועות נקראת מגילת רות, כי בזמן הזה קיבלנו עלינו עול תורה ומצוות ונתגיירנו ונכנסנו תחת כנפי השכינה במעמד הנבחר, דוגמת רות עליה השלום שנתגיירה וקיבלה עליה עול היהדות " (מתוך בינה לעיתים).

 

ובכן רואים אנו קשר בין קבלת התורה של ישראל לגרות, ואם נחכך קצת בפדחתנו נוכל להיזכר שזו לא הפעם הראשונה שמקשרים בין מתן-תורה לגר - בספר שמות לפני מעמד הר-סיני ללא קשר כרונולוגי מגיע יתרו. משום מה רוצה התורה לחבר בין ראש הגרים לקבלת התורה.  מדוע?  מה הקשר בין גר למתן תורה? 

בראייה פשוטה גר זה אדם פרטי שרוצה להצטרף לעם ישראל  וע"י קבלת המצוות ושיתוף הגורל עם ישראל הופך ליהודי למהדרין, לכאורה רק מקבל זכויות, אך בראייה עמוקה יותר אפשר לראות שהגר גם נותן לישראל כוחות הקיימים באומות העולם ובמילים חסידיות "ברור הניצוצות היא בחינת גרים ובעלי תשובה[1]".

בלימודנו בישיבה ראינו הרבה פעמים איך אנשים כמו אוריה החיתי, נעמה העמונית (עם רחבעם) ורות המואביה טמנו בתוכם את הכוח התורתי של עמם, והעבירו והופיעו דרכם את אותה הנהגה לעם ישראל, וכך אנשים כדוד ורחבעם הושפעו מהנהגות אלו, השפעות שלא פעם היו הכרחיות לעם ישראל.

ועכשיו יותר מובן מדוע מתן-התורה נקשר עם הגרים, הגרים הם הגויים שמשלימים את התורה כיחידים, באי"ה לעתיד לבוא ששם ה' יתגלה בעולם יואר ויאיר כל עם (ולא רק כיחידים) וייתן את חלקו למציאות ולתורה, כל עם למעט עמלק שאותו צריך להשמיד כעם ואין לגייר כיחידים.  נשאלת השאלה מה מיוחד בעמלק שאפילו לעתיד לבוא אין לו חלק בתורת ישראל ? 

אנו לא נרתעים משאלות. ננסה לענות - עמלק הוא "מלכותא בלא תאגא"[2], ללא כתר התורה כפי שמסביר צדקת הצדיק "כתר הוא שורש רצון ה" יש לעם זה כוחות רוחניים[3] וגשמיים[4] גדולים אך הוא מחברם ללא קבלת חוקי מתן-תורה ואמונה בהשגחת ה' בעולם. באפיון עמלק יש התנגדות למתן תורה וגאולת ישראל כי לפיו אין חוקיות (מצוות) והשגחה (גאולת ישראל),[5]  ומשום כך השמדתו באה לפני בניין המקדש / משכן, שמבטאים בתוכם גם את החוקיות של המצוות ופרטיהם וגם את השגחת ה' על ישראל.

ובאמת רואים אנו כל הזמן את עמלק מול הגרים. יתרו מגיע לאחר ששומע על הניצחון על עמלק ומשה טורח לספר לו על כך (רש"י שמות י"ח, א'), וכך גם כששאול בא להלחם בעמלק ודם כל הוא מפריד מהם את הקיני "לכו סרו רדו מתוך עמלקי ... ויסר הקיני מתוך העמלקי" (שמואל א' ט"ו, ו')[6] וכמובן הקיני הם צאצאי יתרו. נמשיך במומנטום  - במגילת אסתר לאחר תליית המן העמלקי נאמר "ורבים מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחד היהודים עליהם", גרות במקום עמלק. אך גם הפוך. ע"פ הגמרא בסנהדרין רצתה תמנע אמו של עמלק להתגייר אך האבות לא קיבלוה, וכך במקום גרות קיבלנו את עמלק.  ועוד דוגמא אחרונה ממגילתנו רות שמגיורת, מדגישה המגילה, נולד לבסוף דוד, אשר נלחם והשלים את שאול במלחמתו בעמלק "ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק"[7].

 

ונסכם - שאלנו מה בין מגילת רות לחג מתן-תורה, הבאנו את התשובה שעניין הגרות הוא המקשר, וראינו את הקשר גם בפרשיית יתרו. ניסינו להסביר את כוח הגרים כמקביל לעניין קבלת התורה וראינו איך הוא ההפך מכוח עמלק. הבאנו דוגמאות לניגוד גרים - עמלק.

ונסיים ב"שפת אמת" שנוגע בנקודה זו "...ובשביל זה נמי אין מקבלים גרים ממנו, כי גר הוא התהפכות גוף טמא לטהור, ועמלק שהפך טהרה לטומאה היא היפוך מידת הגרים, על כן עונשו שלא יתקבלו גרים ממנו "[8] .

ואי אפשר בלי לסיים בתפילה , אז אי"ה נזכה לראות את בניין בית-המקדש במהרה בימנו אמן  .

 

 

 




[1] ספר ליקוטי הלכות (שבניגוד לשמו הוא קבלי למראית עין).

[2] סנהדרין ,צ"ט ע"ב

[3] "ראשית גויים עמלק" (במדבר כד,כ) "יש להבין שראשית הוא בחינת ראש - בחינת המשמעות השמימית המחשבתית המנהיגה" (ציטוט מכתבי הרב שמעון).

[4] מכוח החורי הטועמים את טעם העפר ויודעים איזו נטיעה מתאימה לקרקע - אפיון חושי מאוד בהכרה אנושית.

[5] "...אשר קרך בדרך..." עניין המקריות של עמלק שמייצג את האמירה שאין השגחה בעולם.

[6] וצ"ע מה הקיני עשו אצל עמלק.

[7] מעניין לראות שחוץ מדוד כל הנלחמים בעמלק היו בני יוסף (יהושע,שאול ,אסתר ומרדכי, ובמהרה בימינו משיח בן-יוסף).

[8] "שפת אמת", שמות ,יתרו ,תרנ"ט.



כתוב תגובה

כל התגובות
טרם התקבלו תגובות