אם בקורבנות הציבור מקפידה התורה כי קורבן אחד יהיה לכולם,
הרי בקורבן הפסח היא מקפידה שההתמנות על הקורבן וההקרבה יהיו דווקא בכתות ובהפרדה גמורה. מדוע?
איך מתחבר הדבר להיות עיקרו של קורבן הפסח לאכילה?
איך משתלב הדבר בהזיית דם הקורבן על המזוזות והמשקוף?




כתוב תגובה

כל התגובות
טרם התקבלו תגובות