האסלאם – מטרור להשלמה

 

בסוף השבוע, פגש העולם ופגשנו אנחנו את נחת זרועו של הטרור האסלאמי, שלא רק שאינו מרפה מאיתנו, אלא צץ ועולה, הולך ומתגבר לאחר כל גדיעה וקטיעה שלו, כל פעם מחדש וביתר שאת.

לא רק מארצות האסלאם הוא מגיע, אלא מתוככי אירופה, מאזרחי המדינות שם, המתגייסים לזרוע המדינה האסלאמית לקיים את מצוותה.

נחישות צבאית ופוליטית כבר אינה מספיקה. יחד עימה יש לרדת לשורש הבעיה, מדוע צאצאי זו ששָׂרָה  נבנתה ממנה (הָגָר) ובניו של זה שהוליך את יצחק לפניו ומת בצדקו (יִשְׁמָעֵאל), הפכו להיות הטרוריסטים מספר 1 של העולם.

התשובה לשאלה זו טמונה בתרבות המשותפת לנו ולאסלאם המקורי. תרבות זו, רואה בקשרי ההולדה הפיזיים, האדם מן האדמה, הוולד מן האישה, ההיריון והלידה וקשרי הזוגיות המביאים אותם כמחוללי התרבות, אתניות העמים ועוצמת האדם.

יסודות אלו רומס המערב ברגל גסה. את קשר האדם אל האדמה הוא ביטל בנתינתו לגיטימציה לתרבות הגירת המונים ממדינה למדינה. את אתניות העמים הוא הרדיד בכינוסו את כולם תחת מטבע אחד. את יכולת האישה להורות ולהוליד הוא הפך מכלי מכונן חיים, לכלי עובר לסוחר (פונדקאות) ואת המשיכה אליה, לאמצעי פרסום לסרטים ומוצרים.  

כל זאת אינו נותן לגיטימציה לטרור. נגדו צריך לפעול בכל הכוח. אולם לנו נותנת השותפות התרבותית הזו עם האסלאם, מפתחות ליצירת השלמה עימו שתביא לרגיעתו. הצומת המחברת בין תורה ומדינה, היא גם צומת פתרון סכסוך האסלאם עם העולם. ללא השלמה זו שבין התרבויות, גם שאלת קיום מדינת ישראל בתוככי מדינות האסלאם לא תגיע אל פתרונה.

השלמה זו יכול להוביל רק מנהיג החי את התרבות הזו, שעקרונותיה בשלמותם מופיעים בתורה. פוליטיקאי ומדינאי, בין אם יהיה ימני ובין אם יהיה שמאלני, לא יוכל לפותרה.

הזמנים בהם מנהיג ימני "עם סכין בין השיניים", היה הדמות האידיאלית להנהגה, עברו מן העולם. הפתרון לסכסוך הישראלי האסלאמי המתמשך, נמצא דווקא אצל זה ששורשי התרבות המשותפת לשניהם, מושקעים עמוק בתוכו!