מסכת בבא מציעא

שניים אוחזין בטלית - טביעת האצבע האלוהית שבמגע היד - בועז דרומי
בקריאה מהירה נראה שדין המשנה ברור והגיוני- ויכוח בין שנים על טלית כשאין לאף צד ראיות מביא לחלוקת הטלית מספק, וכדי לאלץ אותם להודות- עליהם להישבע. הקושי המרכזי שמתעורר הוא לשון השבועה: "זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה". באופן הזה של השבועה ניטל כמעט כל העוקץ שלה כגורם מרתיע, כיוון שאם השבועה בנויה על אי נעימות להישבע לשקר בפני בית הדין, הרי שבלשון הזו אין את נקודת החיכוך המבליטה שמדובר בשקר, וממילא אפקט השבועה מתפוגג. אז מה מטרת השבועה? ואיזה מן צדק אנחנו מחפשים?