עצת יתרו – מפגש ממשי בין עם ישראל לה'
פרשת יתרו (מקורות בסוף[1])
הצעת יתרו – שינוי היחס שבין עם ישראל (-משה-) להקב"ה
יתרו מציע למשה עצה להעמיד שופטים רבים לשפוט את העם במקום שישפוט לבדו. יש לשאול: האם משה לא היה יכול לחשוב על זה לבד? וכי צרך "יועץ ארגוני"? נראה שלא מדובר כאן רק על הצעה טכנית. משה בכוונה דן לבדו את כל ישראל. הוא יושב והם עומדים. משה מנהיג באופן שהוא המקור של עם ישראל לקבל את דברי ה'. הוא הנציג. אם נדקדק בדברי משה ויתרו נראה דבר מדהים- העם בא לדרוש אלוהים ואז משה מודיע להם את חוקי האלוהים. אין הוא יוצר את המפגש. דרכו עוברת דברי האלוהים. זה אפילו פחות מלהיות מתווך ושליח. יתרו מציע לו "היה אתה לעם מול האלוהים"- כלומר, תהיה שליח וצינור המתווך המאפשר להם להיפגש ישירות עם האלוהים. על פי גישה זו עם ישראל הם שותפים יותר גדולים בחוקים ובתורות. יתרו ממנה 78600 שופטים. מספר עצום יותר מיחס פרופורציונאלי (יותר מ10%). משה לא רק מקור אלא מתווך, וישראל לא רק נפעלים אלא שותפים אקטיביים. על פי גישה זו כבר יש צורך בשופטים שלא יקבלו שוחד ושדבריהם יהיו נשמעים, כי במצב כזה הקשר לחיים האנושיים קרוב יותר ונוגע יותר. יש כבר צורך לשכנע את העם לקבל את הדברים ויש קשר גם לתככים ולשחיתות שבסופו של דבר עלול להוביל לשוחד. משה מתייעץ עם ה' ומתקבלת ההצעה.
עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים – מדוע?
יתרו לאחר שהכיר את כל העבודות זרות שבעולם, יודע עכשיו שגדול אלוהים מכל האלוהים. מדוע? "כי בדבר אשר זדו עליהם", ומבאר רש"י שהוא מעניש את מצרים במידה כנגד מידה. הם רצו לאבד את ישראל ואיבדו אותם במים של ים סוף. מה כזה מיוחד בדבר הזה?! מדוע דווקא זה מביא להכרת יתרו בגדלותו של הקב"ה? אם כבר זה נראה שיש כאן אפילו פחות התערבות של ה' בעונש כי בסך הכל "בקדירה שבה ביקשו לבשל, בישלו אותם"!?
נראה לבאר שמידה כנגד מידה מראה על האופן שבו ה' מנהיג את העולם. הקב"ה מתגלה ומופיע בתוך התהליכים של הטבע. הוא מעורב במציאות, יש איתו קשר כל הזמן. והעיקר- הוא נותן לאדם בחירה חופשית. העונשים שלו הם רק תוצאות ישירות למעשי האדם. יתרו לא מתפעל מהחוזק של הקב"ה, לא בזה שהקב"ה חזק יותר מל האלים והכוחות. אם זה היה הענין אז הקב"ה היה יכול להביא פצצת אטום ולהשמיד את מצרים. אלא עם ה"בלון" שמצרים בעצמם ניפחו את זה הוא מנווט לתת להם את עונשם. הוא פועל בתוך המרחב. בספר נפש החיים (שער א' פרק ז') מתואר ש"ה' צלך" – הוא ההשתקפות שלך וכל החיות ועליית העולמות תלוי במעשהו של האדם. הקב"ה הוא דקדקן גדול ומעורב, ולא רק אל אלים שמעניש.
מה עוד למדנו מיתרו?
דבר נוסף ש"למדנו", זה לאכול לחם לפני האלוהים– הנהנה מסעודה שתלמידי חכמים מסובים בה כאילו נהנה נזיו השכינה. זה חידוש כל כך עצום שמשה רבינו בעצמו משמש לפניהם בסעודה זו. יתרו חושף לנו מדריגה חדשה ביכולת שלנו להיפגש עם הופעת ה'. זה ממשיך את דרכו וגישות לפגוש את השכינה בתוך המרחב של החיים, כאשר יש לישראל קשר חי עם השכינה ולדרכי התורה יש השפעה חיה ושיירה על חיי היומיום.
מכאן גם מובן מדוע מובא פרשת יתרו צמוד לפרשת מתן תורה שבו ירד ה' על הר סיני לעיני כל ישראל.
[1] מקורות:
הצעת יתרו
שמות פרק יח':
(יז) וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה:(יח) נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ:(יט) עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים:(כ) וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן: (כא) וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת:(כב) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ: (כג) אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם: (כד) וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר:
רש"י:
(יט) איעצך ויהי אלהים עמך – בעצה, אמר לו צא המלך בגבורה:
היה אתה לעם מול האלהים – שליח ומליץ בינותם למקום, ושואל משפטים מאתו:
אנשי חיל – עשירים, שאין צריכין להחניף ולהכיר פנים:
אנשי אמת – אלו בעלי הבטחה, שהם כדאי לסמוך על דבריהם, שעל ידי כן יהיו דבריהם נשמעין:
שרי אלפים – הם היו שש מאות שרים לשש מאות אלף: שרי מאות – ששת אלפים היו: שרי חמשים – שנים עשר אלף: שרי עשרת – ששים אלף:
מה הפריע ליתרו?
שמות פרק יח':
(יג) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב: (יד) וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב: (טו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים: (טז) כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו:
רש"י:
וישב משה וגו' ויעמד העם – יושב כמלך וכולן עומדים, והוקשה הדבר ליתרו שהיה מזלזל בכבודן של ישראל והוכיחו על כך, שנאמר (פסוק יד) מדוע אתה יושב לבדך וכלם נצבים:
עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים – מדוע?
שמות פרק יח' פסוק יא':
עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים כי בדבר אשר זדו עליהם:
רש"י: מלמד שהיה מכיר בכל עבודה זרה שבעולם, שלא הניח עבודה זרה שלא עבדה. כי בדבר אשר זדו עליהם- כתרגומו, במים דימו לאבדם והם נאבדו במים. אשר זדו- אשר הרשיעו. ורבותינו דרשוהו לשון "ויזד יעקב נזיד" בקדרה אשר בישלו, בה נתבשלו.
נפש החיים, שער א' פרק ז':
…אמנם היינו שכמו שכל פרטי תנועות ונטיית אברי הגוף הם ע"י הנשמת חיים שבו כפי תנועות חיותו ונטייתו — כן הענין שכל נטיית הכחות והעולמות וסדרי המרכבה, תקונם ובנינם והריסות' ח"ו הוא רק כפי ענין התעוררת ממעשי האדם למטה. ומטעם שהוא כלול ומשוכלל במספר פרטי כחותיו וסדריהם עפ"י סדרי השתלשלות והתקשרות הכחות והעולמות עליונים ותחתונים כולם. …:ולזאת לו לבדו נתנה משפט הבחירה להטות עצמו ואת העולמות לאיזה צד אשר יחפוץ. או אף אם כבר גרם וסיבב ח"ו בחטאיו הריסת העולמות וסדרי המרכבה וחורבנם וירידתם ח"ו. יש כח וסיפוק בידו לתקן את אשר עיוות ולבנות הנהרסות. מצד שהוא כלול ומשותף מכולם:וז"ש דוד המע"ה ה' צלך על יד ימינך. היינו שכמו שנטיית הצל של איזה דבר הוא מכוון רק כפי תנועות אותו הדבר לאן נוטה. כן בדמיון זה כביכול הוא ית"ש מתחבר לנטות העולמות כפי תנועות ונטיית מעשי האדם למטה. וכן מפורש במדרש אמר לו הקב"ה למשה לך אמור להם לישראל כי שמי אקי"ק אשר אקי"ק. מהו אקי"ק אשר אקי"ק כשם שאתה הוה עמי. כך אני הוה עמך. וכן אמר דוד ה' צלך על יד ימינך. מהו ה' צלך כצלך. מה צלך אם אתה משחק לו הוא משחק לך. ואם אתה בוכה הוא בוכה כנגדך. ואם אתה מראה לו פנים זעומות או מוסברות אף הוא נותן לך כך. אף הקב"ה ה' צלך כשם שאתה הוה עמו הוא הוה עמך ע"כ.
מה עוד למדנו מיתרו?
שמות פרק יח':
(יב) וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים:
רש"י:
ויבא אהרן וגו' – ומשה היכן הלך, והלא הוא שיצא לקראתו וגרם לו את כל הכבוד, אלא שהיה עומד ומשמש לפניהם:
לפני האלהים – מכאן שהנהנה מסעודה שתלמידי חכמים מסובין בה כאלו נהנה מזיו השכינה: