שלבי התהוות מעמד הר סיני – אופי המפגש

פרשת יתרו (מקורות בסוף )[1]

 

 

שלב א' – ומשה עלה – לא פחות ולא יותר

 

בתכנון המקורי, לא היה מעמד הר סיני כמו שאנחנו מכירים עם הקולות, אש וברקים. התיאור הוא הרבה יותר פשוט. ה' מדבר אל משה בלבד. משה עולה אל האלוהים ואמור לחזור אל עם ישראל עם הדברים שהם נבחרו לעם סגולה. אלה הדברים שאמור להגיד להם – לא פחות ולא יותר.

 

שלב ב' –  בעב הענן – ישמע העם בדברי עמך

 

משה אומר את הדברים אל זקני ישראל והעם מקבל על עצמו את הדברים ואומרים "נעשה". משה ממשיך להיות הצינור והשליח שבין עם ישראל לה'. ה' לא מדבר איתם ישירות. לכן גם את אמירת ה"נעשה" משה חוזר ומספר לה'. בשלב זה, מעמד הר סיני אמור להיות ללא כל קשר ומעורבות של ישראל. הקב"ה נגלה בעב הענן שזהו מסך והסתרה. "בעבור ישמע העם בדברי עמך" העם רק שומע את מה שמדברים אל משה ולא מדברים אליהם. כמו כן, מדובר רק בשמיעת הדברים בלי התגלות נראית. התכלית- "וגם בך יאמינו לעולם". הכל מכוון כדי שיאמינו למעשה במשה רבינו, המתווך והשליח. על פי אופן המפגש הזה לעולם יאמינו בנביאים, לעולם יהיו נביאים, המתווכים לישראל.

 

שלב ג'-  המהפך – ירד ה' לעיני כל העם והתנאים לכך

 

אלא שכאן קורה המהפך: עם ישראל מבקש לשמוע ישירות מהקב"ה ללא תיווך ו"רצוננו לראות את מלכנו". רוצים התגלות נראית. הקב"ה בעקבות כך נענה לבקשה ("אם כן שמזקיקין לדבר עמם…") ומציב כמה תנאים. הם צריכים להתקדש ולהתכונן. לפרוש מאישה ובעיקר הגבלה שלא יעלו להר. כאן לראשונה נאמר שיהיה ירידה על הר סיני לעיני כל ישראל. אש ומוחשי לעומת הערפל. עם ישראל לעומת משה. לעיניהם ולא רק שמיעתם. כאן עולה וגובר החשש שהעם ירצה ויתאווה לעלות בשביל להגדיל את המפגש הישיר וינסו להסתכל על ההתגלות. עד עכשיו לא היו אמורים להתקדש כי זה לא היה מפגש איתם. לא היה מה להגביל עלייה להר כי לא היה הופעת ה' על ההר בכלל.

 

שלב ד' – שיא המפגש, התוצאות והסכנות

 

במעמד הר סיני התקיימה שיא המפגש שבין הקב"ה לעם ישראל. במפגש זה ה' ירד להופיע על הר סיני באש, רואים את הקולות. על ידי זה ה' גידל את עם ישראל (נסות- לשום גדולה) בעולם שה' נגלה עליהם בכבודו. כאן עולה מאוד החשש שעם ישראל ינסה לעלות להר וה' אומר להזהירם שוב גם בשעת מעשה. בעקבות המפגש עם ישראל מפחד למות ומבקש שמשה ידבר במקום הקב"ה. את שתי הדברות הראשונות הם שומעים מה' (בגמרא במסכת שבת  דף פח'  מבואר -שהם ממש מתו). אז למה הם כל כך רצו מפגש ישיר? כי הם כבר לא חזרו להיות אותו דבר, המרחק כבר לא אותו מרחק. ראשית, הם אכן נפגשו בעצם המעמד. בנוסף לכך, בעקבות המעמד ה' מזהירם שלא יעשו איתו אלהי כסף ואלוהי זהב. כלומר, יש אמנם התגלות והופעה מוחשית אבל היא צריכה להיות צמודה לציווי בשביל שלא יהיה מגושם ועבודה זרה. יש כרובים אבל רק מהחומר, הכמות והמיקום של הציווי. באופן הנהגה זו קיים חשש שינסו להתקדם "צעד נוסף" מסוכן ויגיעו גם לידי חטא העגל ועבודה זרה.

במעמד הר סיני עצמו מדגישים את זה שלמרות שיש ריבוי של הופעות ה' ,הקולות והמראות אף על פי כן ה' אחד. כמו כן, נותנים פתחון פה לחטא העגל. מה הקשר לחטא העגל? בסוף פרשת משפטים יש השלמה שמתארת את מה שהתרחש במעמד הר סיני ושם מובא שנדב ואביהו והזקנים הציצו ונתחייבו מיתה וחזו מתוך אכילה ושתיה. במקום אחר רש"י מקביל בין מיתתם לעוון העגל. על פי דברינו, זה מראה את הסכנה שיש בהתגלות מוחשית וישירה.


 

[1] מקורות:

 

שלב א' – ומשה עלה – לא פחות ולא יותר

 

שמות פרק יט':

(ג) וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְקֹוָק מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:(ד) אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי:(ה) וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ:(ו) וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

רש"י: אלה הדברים- לא פחות ולא יותר.

 

שלב ב' –  בעב הענן – ישמע העם בדברי עמך

 

שמות פרק יט':

(ז) וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְקֹוָק:(ח) וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְקֹוָק:(ט) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְקֹוָק:

רש"י: בעב הענן- במעבה הענן וזהו ערפל.

וגם בך- גם בנביאים הבאים אחריך.

 

שלב ג'-  המהפך – ירד ה' לעיני כל העם והתנאים לכך

 

שמות פרק יט':

ט) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְקֹוָק:  (י) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם:(יא) וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְקֹוָק לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי:(יב) וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת:(יג) לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר…(יח) וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְקֹוָק בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד:… (כ) וַיֵּרֶד יְקֹוָק עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא יְקֹוָק לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה:(כא) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל יְקֹוָק לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב: (כב) וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל יְקֹוָק יִתְקַדָּשׁוּ פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם יְקֹוָק:

רש"י:

את דברי העם וגו' – תשובה על דבר זה שמעתי מהם שרצונם לשמוע ממך אינו דומה השומע מפי השליח לשומע מפי המלך, רצוננו לראות את מלכנו:

(י) ויאמר ה' אל משה – אם כן, שמזקיקין לדבר עמם, לך אל העם:

פן יהרסו וגו' – שלא יהרסו את מצבם על ידי שתאותם אל ה' לראות ויקרבו לצד ההר:

(כב) וגם הכהנים – אף הבכורות שהעבודה בהם:

הנגשים אל ה' – להקריב קרבנות, אף הם אל יסמכו על חשיבותם לעלות:

 

שלב ד' – שיא המפגש, התוצאות והסכנות

 

שמות פרשת יתרו פרק כ

(טו) וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק:(טז) וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת: (יז) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ:(יח) וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים: פ(יט) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם: (כ) לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם:

רש"י:

לבעבור נסות אתכם בא האלוהים- לגדל אתכם בעולם שיצא לכם שם באומות שהוא בכבודו נגלה עליכם. נסות- לשון הרמה וגדולה…

אלהי כסף – בא להזהיר על הכרובים, שאתה עושה לעמוד אתי, שלא יהיו של כסף, שאם שניתם לעשותם של כסף הרי הן לפני כאלהות:

ואלהי זהב – בא להזהיר שלא יוסיף על שנים, שאם עשית ארבעה, הרי הן לפני כאלהי זהב:

לא תעשו לכם – לא תאמר הריני עושה כרובים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות כדרך שאני עושה בבית עולמים, לכך נאמר לא תעשו לכם:

 

רש"י שמות פרק כ' פסוק ב':

(ב – ג) אשר הוצאתיך מארץ מצרים – … דבר אחר לפי שנגלה בים כגבור מלחמה, ונגלה כאן כזקן מלא רחמים, שנאמר ויראו את אלוהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, זו היתה לפניו בשעת השעבוד, וכעצם השמים, משנגאלו, הואיל ואני משתנה במראות אל תאמרו שתי רשויות הן, אנכי הוא אשר הוצאתיך ממצרים ועל הים. דבר אחר לפי שהיו שומעין קולות הרבה, שנאמר,את הקולות, קולות באין מארבע רוחות ומן השמים ומן הארץ, אל תאמרו רשויות הרבה הן. ולמה אמר לשון יחיד, אלהיך, ליתן פתחון פה למשה ללמד סניגוריא במעשה העגל, וזהו שאמר (שמות לב יא) למה ה' יחרה אפך בעמך, לא להם צוית, לא יהיה לכם אלהים אחרים, אלא לי לבדי:

 

שמות פרשת משפטים פרק כד:

(י) וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר:(יא) וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ: ס

רש"י:(י) ויראו את אלהי ישראל – נסתכלו והציצו ונתחייבו מיתה, אלא שלא רצה הקב"ה לערבב שמחת התורה, והמתין לנדב ואביהוא עד יום חנוכת המשכן, ולזקנים עד, (במדבר יא א) ויהי העם כמתאוננים וגו' ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה, בקצינים שבמחנה:

(יא) ואל אצילי – הם נדב ואביהוא והזקנים:

ויחזו את האלהים – היו מסתכלין בו בלב גס מתוך אכילה ושתיה, כך מדרש תנחומא.

 

דברים ט' כ'

וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף יְקֹוָק מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִוא:

רש"י: ובאהרן התאנף ה' – לפי ששמע לכם:

להשמידו – זה כלוי בנים. וכן הוא אומר (עמוס ב, ט) ואשמיד פריו ממעל:

ואתפלל גם בעד אהרן – והועילה תפלתי לכפר מחצה, ומתו שנים ונשארו השנים:

 

רבי אליהו מזרחי דברים ט כ':

מהכא משמע, שמיתתן של נדב ואביהוא לא היתה רק מפני עון העגל, ואלו בפרשת משפטים (שמות כד, י) גבי "ויראו את אלהי ישראל" כתב: "נסתכלו והציצו ונתחייבו מיתה, אלא שלא רצה הקדוש ברוך הוא לערבב שמחת תורה, והמתין לנדב ואביהוא עד יום חנוכת המזבח"…ושמא יש לומר, דהא והא גרמה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *