חוק הגיוס – הזדמנות לאלטרנטיבה

חוק הגיוס המתוקן עבר בקריאה טרומית, אולם כולם יודעים, כולל הסיעות החרדיות שהוא אינו שווה את הנייר שעליו נכתב. כל חוק גיוס, שלא יביא בסופו לגיוס שוויוני של החרדים לצה"ל, יפסל על ידי בג"צ מכוח "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו".

 

לא בכדי, ניסו החרדים להוביל בתוך חוק הגיוס את "חוק יסוד לימוד התורה" על מנת שייעגן את לימוד התורה בחוקי היסוד של מדינת ישראל ובכך ייתן גיבוי לתרבותם. אולם גם מהלך זה סופו כישלון, שהרי לימוד התורה אינו מקובל כיסוד תרבות, בידי אלו שאינם דתיים וחוקי יסוד לא יכולים להיות מגזריים.

 

אז איך ניתן לשמר את הזהויות הייחודיות של כל מגזר, בלא שיימחקו, מכוח תרבות השוויון שנכפתה עלינו על ידי פרשנותו של אהרון ברק (נשיא בית המשפט העליון בדימוס) את "חוק יסוד כבוד האדם וחרותו"? והאם זו בעייתם האישית של החרדים בלבד?

 

השוויון התרבותי – פגיעה מערכתית

אז קודם כל, חובה עלינו להסביר כי כפיית השוויון התרבותי מכוח "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו" בפרשנותו התרבותית של השופט אהרן ברק, אינה פוגעת רק בחרדים. זו דוגמה בלבד למחיקת זהויות שגורמת תרבות השוויון, המשפיעה על כולנו.

  • היא גורמת לאיבוד הזהות הלאומית, מול הזהות הפרטית. אחת מתוצאותיה – כל תביעה ווירטואלית בטענה של "קרקע פרטית" יכולה לעקור ישוב שלם מן האדמה, בלא כל זכות לבקשת הוכחת בעלות, או למתן פיצויים ו\או קרקע חלופית.
  • היא גורמת למחיקת הזהות המגדרית. דבר שמביא לכך שחיבור הנישואים הופך מתהליך עומק של השלמה לתהליך של שותפות אינטרסים. מערכת חיבור רדודה שמתפרקת בכל פעם שהצפייה האינטרסנטית לא מגיעה לסיפוקה.
  • היא גורמת למחיקת הזהות המשפחתית התולדתית. ובמקומה הגדרות "משפחה" הסכמיות בלבד (כגון משפחה המורכבת משני גברים), ובעקבות כך איבוד העומק שנותן הקשר המשפחתי לאדם.
  • היא גורמת למחיקת זהות הבית מול העבודה. הפיכת האדם בעבודה לבורג אנונימי ("כוח אדם") במערכת הכלכלית, מגמות שלא היו קורות כאשר האדם ממוקד ומודע לזהות העצמית שלו וחשיבות השמירה עליה.

 

כל אלו רק דוגמאות לתהליך מחיקת הזהויות שמביאה תרבות השוויון, מגמה שאינה קיימת רק אצלנו, אלא מאפיינת את כל העולם המערבי, בתהליך הגלובליזציה הענקי, שמאיים להפוך את כולנו למערכת כלכלית אחת ללא נשמה.

 

אז מה ניתן להעמיד מול המערכת הזו המאיימת על נשמתנו תמורת נוחות כלכלית?

 

שלב ראשון – פעולת מניעה

התשובה היא. קודם כל להחזיר את "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", לכוונת המחוקק. לקחת ממנו רק את המגמה החיובית שלמענה חוקק – מניעת הפליה לשם הפליה בכל הנוגע לזכויות השונות של בני האדם למתן וקבלת שירותים וכדומה. אולם הסרת התרגום התרבותי של חוק זה!

 

אולם פעולה זו לבדה אינה מספיקה. כיוון שהיא פועלת רק מניעה, ולא אלטרנטיבה. מחיקת הזהות האישית והלאומית, לא הגיעה לעולם במקרה. היא מאפשרת התנהלות כלכלית פשוטה יותר ומתוך עמעום הייחודיות האישית והלאומית, היא יוצרת אחדות, אמנם מדומה, אולם יעילה. בכדי לצאת מהקונפורמיות שהיא משליטה, יש להציב אלטרנטיבה ראויה.

 

האלטרנטיבה ההופכית לתרבות השוויון, מעלה את הזהות האתנית, במיוחד זו ההולדתית כגורם ההגדרה העצמית המרכזי של האדם והלאום.

 

שלב שני – קביעת היסוד האתני, בחוק יסוד.

יסוד זה נותן משקל מכריע למרכיב האתני בהגדרת צביונה של מדינת ישראל וקביעת דרכי פעולתה.

  • תחת יסוד זה תעוגן זיקת עם ישראל אל האדמה כקשר תולדתי (ולא רק כאמצעי להתאגדות הלאום). קשר זה לא יאפשר קריעת אדמה מן האדם והלאום מסיבות פוליטיות ויהווה את הלגיטימציה להחלת ריבונות מלאה על כל שטחי הארץ.
  • תחת יסוד זה יעוגן קשר ההולדה כגורם המגדיר את אלו השייכים ללאום הישראלי (על פי הנולד לאמא יהודיה). קשר זה יעמיק את זיקת האדם ללאום, שאינו רק אמצעי התאגדות לסיפוק צרכים, אלא כתשתית לשייכות תרבותית יסודית.
  • תחת יסוד זה יעוגן הקשר הטבעי בין איש ואישה כקשר היחיד המגדיר משפחה. בכך תהיה חזרה אל יסוד ההשלמה והעומק שבזוגיות.
  • תחת יסוד זה, תינתן משמעות מרכזית למרכיב הבית והאישה בבניית הזהות הפרטית והלאומית. כללי התעסוקה, התמריצים והתמיכות, יכוונו לחיזוק מגמה זו.
  • יסוד זה, יעוגן את זכותם של החרדים ולהבדיל, הערבים, לשמר את זהותם התרבותית (תוך יצירת חיבורים עם החברה הכללית דרך הזהות האתנית הייחודית להם), בלא לנסות לאלצם לאמץ זהות "ציונית" ב"כור היתוך" כפייתי.
  • יסוד זה, יבטל את כפיית לימודי הליב"ה בבתי הספר. תכניות הלימודים יעוצבו על פי המבנה האתני של הקבוצות אתניות השותפות בבניית הזהות הלאומית, מתוך ההבנה שהבנייה הערכית קודמת לבנייה הטכנולוגית. הכלים האקדמיים והתעסוקתיים יינתנו לאחר מכן על פי בחירה ובסבסוד המדינה, למען פיתוח מדעי והגעה לתעסוקה משמעותית.
  • תחת יסוד זה, תוחזר זהות האדם לעובד! תבוטל העסקת עובדים דרך חברות כוח אדם. לאחר תקופת הסתגלות קצרה, יחויבו המשרדים הממשלתיים, העיריות, הארגונים והחברות, לקבל את העובד חלק מצוות העובדים של הארגון.
  • מכוח יסוד זה, ינקטו צעדים לקיום בסיס יצרני והגעה לעצמאות יצרנית של המשק הישראלי. תמותן השפעת הגלובליזציה בתחום יבוא המוצרים.
  • על בסיס ייסוד זה תעוגן חובת המדינה לאפשר רכישת דירה בהישג יד לכל זוג צעיר, כחלק מתפיסת הבית כיסוד מוכרח להתפתחות המשפחתית.
  • יסוד זה, יהווה הבסיס לפעילות בין לאומית לקיום הלאומים במקור הולדתם ולעיגון זכותם להגדרה עצמית וחיים בכבוד בארץ מולדתם. הטיפול בבעיית ההגירה, יהיה מתוך זכות זו, ולא מתוך רצון להיפטר מפרטים בעלי מעמד סוציואקונומי נמוך.

 

זוהי רק תמצית ההצעה. הדרך למימושה היא אמנם ארוכה אך הצעדים למימושה, תלויים בנו המאמינים ביכולת ליצור שינוי, אל היסוד התרבותי שהוא המגדיר ביותר את זהונו, אולם למעשה שייך גם לכל העולם כולו סביבנו.

 

Facebook
Google+
Twitter
Email
Print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *