במישור החוקתי
טיפול בחוקי הייסוד. ביטול "חוק השוויון" ש"נוצר" מפרשנותו של השופט ברק לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. החזרתו לכוונת המחוקק הראשונית. במקביל, חקיקת חוק יסוד הלאום, הבנוי על הקשר האתני תולדתי לאדמת המולדת והקשר ההולדתי מן האם (שינוי חוק השבות)
במישור הביטחוני
הסרת התפיסה ההישרדותית מסדר היום הביטחוני. הסרת סוגיית סכנת קיום שכבר אינה רלוונטית. ממילא, הסרת הסוגיה האיראנית מסדר היום (טיפול בסוגיה באופן נקודתי כפי הנצרך רחוק מעיניים ציבוריות). יישום כיוון זה, גורר אחריו את ביטול המסעות לפולין. לא ההשמדה (הישרדות), היא ערס מדינת ישראל, אלא החזון התרבותי שהיא מתעתדת להביא לעולם.
במישור המדיני
מול מדינות ערב:
שינוי התפיסה המדינית במאה שמונים מעלות ביחס למדינות האסלאם שסבבנו. ראיית האסלאם כפתח והזדמנות לשיתוף פעולה ולהתפתחות ולא כאיום. הדגשת הבסיס התרבותי והלאומי המשותף לכל עמי המזרח התיכון, הבנוי על תשתית אתנית.
הסכסוך הישראלי הערבי
הבנת גורם הסכסוך, בנטיית מדינת ישראל מן הלאומית האתנית, לתפיסת לאום "ריבונית" מערבית הזרה למזרח התיכון. מתוך כך, החלת ריבונות מלאה על יהודה ושומרון, מכוח יסוד החיבור האתני שלנו למקומות אלו, בהבנה כי בטווח הרחוק, דווקא מעשה זה יביא בסופו של דבר להיטמעות שלנו כחלק אינטגרלי באזור.
מול מדינות המערב
יצוא התפיסה הלאומית האתנית למדינות אירופה, ויצירת שיתופי פעולה בקנה מידה עולמי לעצירת מגמות ההגירה העולמיות והובלת תכניות לתמיכה מאסיבית של העולם לקיום אתני בכבוד של העמים במקום הולדתם (באזורים מוכי הקרבות והרעב). הפסקת הניצול המערבי של משאבי אותם המדינות והפניית משאבים אלו לפיתוח המקומי.
חינוך
עצמאות מלאה לפיתוח חינוכי לכל מגזר במדינת ישראל על פי הבסיס האתני התרבותי שלו. כולל ערבים, כולל חרדים. בניית המכנה המשותף הלאומי מתוך יציאה מן הבסיסים התרבותיים הללו, והפסקת הניסיון ליצור קונפורמיות חינוכית או כור היתוך "ציוני".
מתוך כך, ביטול חובת לימודי הליבה. ביטול הצורך של בתי ספר ערביים ללמוד או להזדהות עם הציונות. ביטול הצורך הזה גם מול המוסדות החרדיים. הורדת הריכוזיות של משרד החינוך בתכניות החינוך (נתינת מענה לחסכים האפשריים בתחום התעסוקה, בהקניית הזדמנויות תעסוקה מוגברות. ראו להלן).
במישור התעסוקתי
על מנת לחזק את האפשרויות להכשרה מקצועית לכל המגזרים, יפותחו ויינתנו כלים להכשרה מקצועית בגילאים הבוגרים לכל המגזרים, כולל הורדת רף הכניסה לאקדמיה. הכשרות מקצועיות בסבסוד עמוק של המדינה.
במישור הכלכלי
התרכזות ביצירת הזדמנויות בתחום הדיור. ניצול הרחבת אזורי ההתיישבות (ביהודה ושומרון) להוזלת הקרקעות לבניה. הורדת רמת המיסוי של המדינה לקרקעות והצעת משכנתאות מוזלות לזוגות צעירים, מתוך הידיעה שמשקל תשלום המשכנתא בסל ההוצאות המשפחתיות הוא הגדול והמשפיע ביותר.