איך מתמודדים מול תרבות ה"שוויון"

רב ראשי לשעבר לצה"ל, מזהיר, כי אם יתירו שירות טנקיסטיות בצה"ל, שלא נתפלא שייווצרו מן השירות המשותף הזה "טנקיסטים קטנים". אל"מ במיל' שהיה סגן מפקד אוגדת עזה ומעוניין בהמשך להתמודד על ראשות הבית היהודי גילה לנו סוד נוסף, שכשהלוחמות מגדוד קרקל מגיעות להתאמן בבה"ד 1 נגמרים אמצעי המניעה בשק"ם". נשיא ישיבה חשובה מדבר על הקמה בצה"ל של בתי יולדות, ועל גברים הומוסקסואלים, שכל הבית מסריח ממה שהם מתעסקים כל היום עם פי הטבעת.

 

שלא ליפול למחוזות נמוכים

האם באמת אותם אישים חושבים שאופן הצגה שכזה את תרבות ה"שוויון" בין המינים, יועיל ולו במשהו לשינוי התרבות הנוכחית? האם באמת הדוגלים בערך ה"שוויון" הזה, יוטרדו מקיום יחסי מין בין בנים ובנות בצה"ל, או לחלופין בין גברים, כשאלו נעשים בהסכמה? האם לא ניתן גם את יחסי המין שבין גבר ואישה להציג באופן דוחה?

 

להעמיד אלטרנטיבה לערך ה"שוויון" המרדיד

אם הצבא והציבור מקבלים כי ה"שוויון" הוא ערך תרבותי משמעותי לחברה בישראל, גם טענות כדוגמת "תפקיד צה"ל הוא לנצח" לא יוכלו להועיל. הן הציבור והן צה"ל יכולים ואף אמורים לבלוע הורדת רף תפקודי, למען ערך אוניברסלי.

 

אם אנו רוצים שדעתנו תישמע ותתקבל, וקולנו לא ייתפס כ"צווחות" (תגובת דובר צה"ל לדברי הרב שמואל אליהו), אנחנו צריכים להעלות את רף הדעות שלנו אל מעבר לרמה בה נמצא ערך ה"שוויון".

 

אנו צריכים להצביע על הכשל התרבותי וההתפתחותי שיש בטשטוש ההבדלים בין המינים. את הרדידות שמגמה זו מובילה והעבדות לכלכלה שנוצרת בעולם שתרבותו שטוחה. 
 במקביל להציע אלטרנטיבה לתרבות ה"שוויון" השולטת כיום.

 

הגוף, תהליכי החיבור וההולדה שבו, כסוכני תירבות

את המגמה הזו נוכל להוביל, רק אם נצביע על הגוף, הצביון ההולדתי שלו והחיבורים הפיזיים שלו כבעלי משקל ערכי, כסוכני התירבות והסוציאליזציה הן הלאומית והן האישית.

אם בדרך זו ננקוט, או אז, לא נצטרך להשתמש בדרכים של הטלת רפש, שאינן מובילות למאום.

 

מצרף לכם את הקווים המרכזיים של האלטרנטיבה הזו בלינק שלפניכם – לחץ כאן

 

 

Facebook
Google+
Twitter
Email
Print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *