מיהו דגון?
דגון הוא צביון תרבות אותו הובילו בעבר העם הפלשתי ומלכם אבימלך, שחציו מן החגורה ולמטה הינו בצורת דג, וחציו השני מן ה"חגורה" ולמעלה הוא בצורת אדם.

 

איזו תרבות מובילה דמות זו, שעל אבימלך מלכה נאמר שהיה מגדולי הדור בשורה אחת עם שם ועבר? [1]

 

מאבימלך ועד ימינו

 

על כך מלמד אותנו ספר בראשית בפרשת לקיחת אבימלך את שרה אשת אברהם אל ביתו – אף שהיה בבסיסו צדיק, לא הצליח לעצור בעצמו גם לאחר ששמע ששרה היא אשת איש, לולא שבאו עליו נגעים קשים.

 

ומדוע לא עמד ביצרו, כפי שמצופה מאדם במעמדו?

 

הסיבה היא, כי התרבות שדמות האדם בה היא אך ורק מן ה"חגורה" ולמעלה, רואה את מקום התפתחותו אך ורק בשכלו ובכוח דיבורו.
בגוף היא רואה מציאות גולמית שאינה ניתנת לפיתוח כפי מעמד הדגים במערכת החיים.

 

מי שזו תרבותו, יצליח להגיע לגבהים תרבותיים בשכלו ובכוח דיבורו, אולם לא ידע להקשיב ולבאר את פשר תשוקותיו של גופו, לא ידע להביאן לידי מעלה, לא יוכל לכוון אותן לטובה ואף עלול על כן לפגוע בהן באחרים.

 

דגון הוא אם כן, השם המשותף לכל אלו המתרכזים במדע השכל והרוח, ואינם מצליחים לזהות את המעלה העצמית של הגוף החושים והתשוקות המופיעות בו וממילא גם עיוורים למשמעות הנוראה שבפגיעה בו.

 

המשתחווים לדגון

 

לתרבות המעוותת הזו, שותף הרב דרוקמן המתרכז בחצי העליון של הרב מוטי אילון ומתעלם מן החצי התחתון שלו החולני, כפי שהתעלם מפגיעותיו המיניות של הרב קופולוביץ' ראש ישיבת נתיב מאיר לפני כ 18 שנה.

 

בתרבות מעוותת זו, שותפים גם הרב ירחמיאל ווייס ראש הישיבה לצעירים שעל יד מרכז הרב והרב עמיאל שטרנברג ראש ישיבת הר המור בירושלים, שאף שבתוך ישיבתם שכן עבריין מין סדרתי שפגע מינית בתלמידים בשתי הישיבות, בחרו להשתיק את הפרשה, נמנעו מדיווח ומנעו מהגשת תלונה ובכך נתנו לאותו עבריין מין להמשיך ולפגוע באנשים נוספים ומאפשרים לו להתהלך חופשי עד היום.

 

לו הייתה ההכרה בליבם כי גוף האדם קדושה יש בו כספר תורה, לא היו מעלים בדעתם לשתוק ולהשתיק, כפי שלא היו מעלים בדעתם לעשות זאת, באדם שהיו חושדים כי עלול הוא להמשיך ולחלל ספרי תורה.

 

זכות הגוף להגדרה עצמית

 

אמנם, חשוב שלא נטעה! לא החילוניות היא האלטרנטיבה. לא היא זו שיכולה לשמש פה לגוף האדם, לזכותו לכבוד ולהערכה.
לא העיתונאיות של אתר וואלה שנפגעו מחבר הכנסת ינון מגל, השותפות באתר המפרסם באופן מכוון כתבות בעלי אופי מיני על מנת למשוך את הקוראים אליו.

כך גם לא נפתלי בנט שהשתמש ברמיזות בעלי אופי מיני בסרטון הפרסומת על הימני ה"שרמנטי", לקראת הבחירות הקודמות.

 

האפשרות שנותנת התרבות הזו, לרצון האדם ליצור "זוגיות" הנוגדת את טבע הגוף, לשנות את מינו, להשתמש ברחם האישה ככלי למסחר בוולדות ולהשתמש בתשוקת הגוף למטרות מסחר והגברת מכירות, פוגעים בגוף בצורה אנושה לא פחות מן הפגיעה המינית.

 

את הזכות לעמוד לימין הגוף במלחמת התרבות הזו, יש רק לתורה שהיא היחידה שלא רק שנותנת מעמד עצמאי לגוף האדם, אלא רואה בו את המקור לפריצת הדרך התרבותית ואף הנבואית.


[1] "… וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק – שהיו שם גדולי הדור, שם ועבר ואבימלך" (בראשית כ"א, ח' ורש"י שם).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *