ישראל ייעודית – משׂיח פוליטי לשיח בין אמונות מהפך בדרך יצירת קשרי החוץ

אם לפני כשנה רק מעטים היו מוכנים להודות כי ה"אביב הערבי" פונה לכיוון האמונה הדתית, הרי כיום רבים מודים בכך בגלוי. העולם המערבי הולך להתמודד עם עמים רבים שהמניע המרכזי שלהם יהיה מעתה אמונתם הדתית. מדינות המערב ש"בנו" על רצונם של עמי העולם בחיים דמוקרטיים, לא רק שאינן יכולות להתנגד לתהליך הזה, אלא הן נכפות לתמוך בו ולממנו, כחלק מהתחייבותן המוסרית להליכים הדמוקרטיים.

 

פחד המערב מן הדת

 

מתוך תהליך גלובאלי זה של החזרה לדת, נגזרת גם דרך ההתנהלות הפוליטית העתידה להופיע בשנים הבאות. נראה, כי בסופו של דבר התרבות המערבית הנשענת בעיקרה על אינטרסים כלכליים משותפים, לא תוכל לעמוד מול ההתעוררות הדתית האמונית האסלאמית הזו. העוצמה האנרגטית הנובעת מתוך מניעים דתיים עולה בעשרות מונים מזו הפועלת מכוח המניעים הכלכליים ואפילו הלאומיים. המאמין הדתי מסור לעקרונותיו הרבה יותר מן האידיאולוג הלאומי, קל וחומר מן הנהנתן הכלכלי. מתוך כך אנו עתידים לחזות במצבים קשים בהם מדינות המערב בעיקר, תנסנה להתעלם מן התרחישים שסביבם להסתגר בתוך עצמן ובעיותיהן ולהימנע מלהתבונן על המציאות מעבר לטווח הקצר. המצב הכלכלי העדין של מדינות "גוש האירו" רק יעודד מדיניות "בת יענה" של עמי אירופה, על מנת שלא להעמיק את השבר הכלכלי בו הן נמצאות.

 

היותה של מדינת ישראל המדינה היחידה במזרח התיכון שדרך התנהלותה המדינית והתרבותית מושתתת על עדני התפיסה המערבית, יביא לכך כי אל מול עולם דתי "פונדמנטליסטי", יעדיף העולם ללחוץ על ישראל לוותר על כל רצונותיה וצרכיה לטובת שחרור הלחצים העולים מול מדינות ערב, בניסיון להרגיע את השד הדתי המוסלמי.

 

פה דרושה תפיסה מקורית של המצב.

 

נגיעה בנקודת האמת שבאמונה הדתית

 

אמנם, ניתן לראות בתהליך המתרחש במדינות ערב השכנות, חזרה אל חשכת ימי הביניים ואת המיליונים הרבים הפועלים מכוח האינטרס הדתי כפרימיטיביים. אפשר לנסות להתרחק כמה שיותר מן המגמה הזו בתקווה שלא תפגוש אותנו. אולם נראה שמה שיכולים בארצות הברית ואולי באופן זמני גם באירופה לעשות, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. התעצמות הדת סביבנו היא כה קרובה, עד כי היא נושפת בעורפנו. אנו מחויבים על כן לחדור את בסיס התהליך ומשם לבחון את המשך דרכנו.

 

אם האמונה הייתה אכן המצאה של האדם, על מנת שיוכל לחיות טוב עם עצמו במקומות של חולשה, פחד וחוסר אונים, כפי שמדמה התרבות המערבית לחשוב, ניתן היה לכבותה או לדכאה באמצעים מדיניים, כלכליים ומלחמתיים. אולם כיוון שלא כך הדבר, הרי מלחמה כנגדה בכלים קונבנציונאליים סיכוייה אפסיים. הדרך היחידה בה ניתן להתמודד מול הסחף הדתי הקיצוני הוא בדרך המשתמשת אף היא בנרטיב האמוני. העמדת מצג אמוני כולל בריא ואמיתי שיש בכוחו לנטרל את המצג ה"פונדמנטליסטי" של הדת מתוכה!

 

מכאן נגזרת תוכניתה העתידית של "יוזמת ישראל ייעודית". במקום לנסות להילחם בתופעת החזרה אל האמונה הדתית, ליצור מהלך הפוך. לעורר מכוחה את הנרטיב האמוני בעמי העולם, להציב את המבנה הנכון שבין שלשת האמונות וליצור מתוך כך בסיס תמיכה בין לאומי למהלך הזה שהפעם יגיע מכוחנו.

 

אם נתייחס לאמונה הדתית כגורם חיים אמיתי המעורב בהתנהלות החיים שלנו על פני האדמה, הרי עובדת היות המאמינים הדתיים בעלי יכולת הקרבה עצמית ועמידה בלחצים גדולים הרבה יותר, אינה "נגזרת" פסיכולוגית מאמונתם, אלא היא מציאות ריאלית הנגזרת מהתדבקותם בעולם שהוא מעבר לעולם הגבולות בו שולט ואותו מנהל האדם – עולם האין סוף.

חוקי הדת, נועדו לתת את הכלים לחדור אל אותו עולם ולגלות את עוצמתו אף בעצמנו. אולם לצערנו מובילי הדתות בין אם מתוך קטנות ובין אם מתוך רשעות, במקום לראות בחוקים הדתיים, מתווה שנועד לקדם את האדם אל עולם שמעבר לגבולותיו, אל העולם שמעבר לגבולות הדת, קידשו את האמצעי וזנחו את המטרה. דרך מעשה כפיית הדת הרגילו את המאמינים להתבטלות אל רצון עריץ "מֵצָוֵוה" ובתוך כך גם אל "עושי דברו" שליטי המדינות וביטלו את כל רצונותיו של האדם, חירותו ורווחתו האישית.

מצב זה, שגרם למרבית העולם המערבי לנטוש את הדת ולהשאירה במקרה הטוב כגורם סמלי בהתנהלותו, ניתן לשינוי!

 

שימוש בנרטיב האמוני כגורם בונה בזירה הבינלאומית

 

ביכולתנו להציג אמונה שמגעה עם "מקור החיים" מציע לעולם חופש, יכולת יצירה, קשרים לסובב ועוצמת חיים, שלעולם לא חשבנו כי ניתן להגיע עליהם. לשתף את העמים האחרים במגמתה וליצור חזית תמיכה רחבה בה, הבנויה על מיליוני מאמינים, החיים כיום בעולם.

 

מהלך זה עשוי להביא לשינויים דרסטיים, לא רק בקרב העולם המערבי. הצגת מגמה אמונית בעלת מבנה כוללני, המכיל בתוכו גם את מבנה האמונה המוסלמית כמבנה לגיטימי בתוך השלם האמוני, יעקר מן השורש את מגמת התוקפנות של דת האסלאם כלפי עמי העולם ובראשם ישראל. אין זה אומר כי לא תהיה התנגדות בפועל. אולם זו תהיה ללא שורשים אמיתיים וממילא לא ברת קיימא וסופה שתגיע להשלמה.

 

אולם, כמובן בכדי ליצור שינוי מהותי שכזה בדרך רקימת יחסי החוץ שלנו עם העמים שסביבנו, אנו נצרכים לשנות בשלב הראשון את קוד ההתנהלות שלנו הפנימי, מקוד התנהלות מערבי לקוד התנהלות אמוני. תרגום המצג ה"דתי" אל חזון החיים שמסתתר מאחריו, ניפוי המוץ הכפייתי והמרותי ממנו ומשם להרחבת התמיכה במגמה זו בציבוריות הישראלית.
זהו השלב בו עסוקה היום "יוזמת ישראל ייעודית".

 

משם נוכל לפנות ליצירת עקב תמיכה בינלאומי המושתת כאמור על פניה לנרטיב האמוני של ציבור מיליוני המאמינים.

 

ראו עד כמה נושא כמו "שירת נשים" הגיע לכותרות עד שאפילו הילרי קלינטון מזכירת המדינה של ארצות הברית נדרשה אליו. את העיסוק הזה של העולם בנושא תחייתה של הדת, ניתן וצריך למנף כמקפצה לקידום המגמה האמונית הבריאה גם מבית.

 

 

על המצג השלם שבין שלשת האמונות – במאמר הבא.

Facebook
Google+
Twitter
Email
Print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *