פתיחה
במרחב החיים האנושי, תופס החלום את השוליים הפסיכולוגיים שבחיי האדם. ביכולתו במקרה הטוב לשפוך אור על מהוויו, מצוקותיו וצרכיו, שנדחקו בערנותו ועולים מעל פני השטח עתה, במצב החלקי של חוסר ההכרה.
 

אולם לא כך הדבר ביחס לממד החיים האלוהי. כיוון שהוא אינו חלק מן המציאות שלנו באופן מובן מאליו, הוא מתמודד עם הקושי לממש את עצמו, והוא נצרך לשם כך למאמץ גדול. ביחס לממד הזה של המציאות, החלום מהווה את הגורם המקשר בין הוויית החיים האלוהית לבין זו האנושית. משום כך, המסוגל לחלום חלומות של תורה ולפותרם, הוא זה שיהיה הגורם הדומיננטי בהובלת החיים התורתיים, ובו יהיו תלויים הן אלו שהוויית חייהם היא רוחנית, והן אלו שהוויית חייהם ריאלית אנושית בלבד.

לפתור חלום – לשלוט בכוח הרצון
פתיחת פרשת מקץ, מפגישה אותנו עם כל עוצמתו של יוסף בפתירת חלומות. אם נוטים היינו לראות בפיתרון החלום, חיזוי עתידות, באה הגמרא ומדייקת לנו על בסיס דברי שר המשקים, שפותר החלומות, יוצר את המציאות כפי רצונו:

על כך רומז שר המשקים בדבריו אל פרעה – "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה" (בראשית מא, יג).

על בסיס דבריו של שר המשקים, קובעת הגמרא –

"כל החלומות הולכים אחר הפה" (ברכות נ"ה ע"ב).

את דבריה היא מחזקת בסיפורו של רבי בנאה:

"עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה – וכולם נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים אחר הפה".

כוחו של פותר החלומות, הוא אם כן ביכולתו להטביע במציאות את רצונו ומהוויו. כאשר המדובר הוא בחלומות אלוהיים, יהיה בכוחו של פותר החלומות לממש באופן השלם ביותר את מגמות התורה.

כך מופיע הדבר בדרך פעולתו של יוסף

מעדותו המפתיעה של שר המשקים נמצאנו למדים שיוסף בפתרונותיו לשר המשקים ולשר האופים אינו "מגלה" להם את פשר חלומותיהם, אלא יוצר להם במו ידיו את עתידם. הוא זה שהורג את שר האופים, והוא זה שמחייה את שר המשקים.

הגדרה כוחנית זו מאירה באור חדש לגמרי את מגמות פעולותיו של יוסף במצרים.

"לפתור" גאולה ביין ולחם
הירושלמי במסכת פסחים לומד מן האזכורים של "כוס פרעה" שבחלום שר המשקים ובפתרון יוסף, על ארבעה כוסות של גאולה שבליל  הסדר:

"מניין לארבעה כוסות רבי יוחנן בשם רבי בנייה כנגד ארבע גאולות… והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי רבי יהושע בן לוי אמר כנגד ארבע כוסות של פרעה וכוס פרעה בידי ואשחט אותם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על יד פרעה ונתת כוס פרעה בידו וגו' (ירושלמי פסחים פרק י ה"א).



ברור הוא שלעולם לא יכולות היו כוסות יינו של פרעה להיות במקביל כוסות גאולה, לולא התערבות אלוהית בכוסו. ההתערבות היחידה המופיעה בכוסות הללו, מגיעה מפעולתו של יוסף. כיוון שבזכות פתרון החלום זוכה שר המשקים להמשיך ולהגיש יין לפרעה, יינו מעתה מכוחו של יוסף הוא מגיע!
נמצאנו למדים שאת תכתיב הגאולה, בכוסות היין, מוביל יוסף כבר בפתרון החלום לשר המשקים.

את אותה יכולת להשליט את רצונו – רצון האלוהים על המציאות, מגלה יוסף גם ביחס לשר האופים, אולם באופן מורכב יותר. כפי שהסקנו, יוסף הוא שהורג את שר האופים מכוח פתרונו –

"בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ…" (בראשית מ, י"ט).

גם פיתרון זה מתברר שאינו מקרי. את מקומו של שר  האופים תופס….יוסף!

כאשר רעבה ארץ מצרים ללחם, שולח אותם פרעה אל יוסף –

"וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ" (בראשית מ"א, נ"ה).

אולם אם באופן פשוט היינו מבינים את דבריו של פרעה "לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ", בהקשר לנהלים המחויבים על מנת לקבל את הלחם הנחשק, הרי רש"י במקום מזהה את ההתבטלות הגורפת מדי המרומזת בהוראת פרעה ומבאר שתשובתו זו של פרעה מגיעה כתגובה לתלונתם של מצרים לדרישתו של יוסף מהם שימולו! ("אשר יאמר לכם תעשו – לפי שהיה יוסף אומר להם שימולו")
ולכאורה לא מובן כלל איך מגיע רש"י למסקנה כה קיצונית בעוד שפשט הכתובים מתייחס לנושא הלחם בלבד?
שאלה זו מובילה אותנו למסקנה דומה לזו שהגענו ביחס ליין של שר המשקים. כפי ששר המשקים מאותו הרגע שחייו ניתנים לו על ידי יוסף כל יינו המוגש לפרעה הוא מעתה יין ישראלי – יין של גאולה, כך גם מאותו הרגע שיוסף הופך למשביר הלחם לכל עם הארץ, כוח קיומם הבסיסי הופך להיות אף הוא כדוגמת קיומו של יוסף – ישראלי. דרישת ברית המילה היא אם כן השיקוף הציוויי לתהליך הקיומי שעוברים כל מצרים מכוחו של יוסף.

התבוננות זו על מהלכיו של יוסף במצרים, מאירה באור עצום, את דרך עבודתו של יוסף כ"פותר חלומות". יוסף בכוח פתרון החלומות שבו, מכין את ה"רחם המצרי" לקליטת הוולד הישראלי (ירידת ישראל למצרים). על ידי שתילת מאפיינים ישראליים ביינו של מלך מצרים ובלחמם של כל עם הארץ, הוא מבטיח את קליטת הוולד הישראלי ברחם המצרי. אין הוא עושה זאת בדיבור או בשכנוע. הוא עושה זאת מכוח יכולתו לשלוט במימוש החלום האלוהי, במציאות.

אחי יוסף הערים ביותר לכוחו זה של יוסף, חוששים ממנו מאוד. בשומעם את חלומו "…וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" (בראשית לז, ז'), אין הם מגיבים בגיחוך או בביטול כצפוי, אלא פותרים את החלום בהתאמה מלאה למגמתו של יוסף, כנגד רצונם! – הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ". מתוך כך הם רוצים להורגו.

ממה פוחדים האחים? איזו סכנה טמונה באותם אלו המסוגלים לממש את המציאות בכוח רצונם?



לא להיות עבד לרגליים
תשובה מדהימה על כך נוכל לקבל מסיפורו של בר הדיא אותו מביאה הגמרא באותו מקום בו היא מגלה לנו שכל החלומות הולכים אחר הפה.

"בר הדיא מפשר חלמי הוה, מאן דיהיב ליה אגרא – מפשר ליה למעליותא, ומאן דלא יהיב ליה אגרא – מפשר ליה לגריעותא (בר הדיא היה פותר חלומות. מי שהיה נותן לו שכר היה פותר לו לטובה ומי שלא היה נותן לו שכר היה פותר  לו לרעה). אביי ורבא חזו חלמא, אביי יהיב ליה זוזא ורבא לא יהיב ליה. (אביי ורבא ראו חלום אחד, אביי נתן לו דינר ורבא לא נתן לו). כיוון שרבא לא נתן שכר, אף שהוא ואביי חלמו את אותו החלום, פתר לו בר הדיא תמיד את חלומותיו לרעה.

כשראו שניהם "שורך טבוח לעיניך וגו'. לרבא אמר ליה: פסיד עסקך ולא אהני לך למיכל מעוצבא דלבך ("יפסיד עסקך ולא תוכל לאכול מרוב עצבותך). לעומת זאת לאביי אמר ליה: מרווח עסקך, ולא אהני לך למיכל מחדוא דלבך (יצליח עסקך ולא תוכל לאכול מרוב שמחת לבך). כך מביאה הגמרא שורה של חלומות שווים לאבי ורבא, אותם פותר בר הדיא לאביי לטובה ולרבא לרעה. אחד מן הפתרונות מביא אף למותה של אשתו של רבא (ביתו של רב חסדא). לאחר שרבא מגלה בספרו של בר הדיא שכל החלומות הולכין אחר הפה אומר לו רבא – רשע! בדידך קיימא וצערתן כולי האי! (רשע, בך היה הדבר תלוי וצערתני כל כך) כולהו מחילנא לך, בר מברתיה דרב חסדא (על הכול אני מוחל לך מלבד בתו של רב חסדא). יהא רעוא דלמסר ההוא גברא לידי דמלכותא דלא מרחמו עליה (יהי רצון שתימסר לידי המלכות ולא ירחמו עליך).

המשך הסיפור מציג מצב מבהיל ביותר איך כוחו של פותר החלומות הוא ממש כחרב פיפיות בידו אף כנגדו.

למרות שבר הדיא מבין שטעה וגוזר על עצמו גלות ("אמר: איקום ואגלי, דאמר מר: גלות מכפרת עון"), אין הוא מסוגל לשלוט בעצמו. כששומר אוצר המלך מגלה לו את חלומותיו, מבקש ממנו בר הדיא בכל פעם "הב לי זוזא" (תן לי דינר), וכשזה לא נותן לו, הוא אינו פותר את חלומו. בפעם השלישית אין הוא מסוגל יותר להתאפק. לאחר שבחלומו הראשון חלם שומר האוצר "דעייל מחטא באצבעתי" (שדקרה מחט את אצבעי) ולאחר שבחלומו השני חלם "דנפל תכלא בתרתין אצבעתי" (שאוכלת תולעת את שתי אצבעותי), כשהוא רואה בחלומו השלישי "דנפל תכלא בכולה ידא" (שאוכלת תולעת את כל ידי) הפתרון שיוצר לו בר הדיא הוא – ש"נפל תכלא בכולהו שיראי" (אכלו התולעים את כל המשי). כשרוצה המלך להוציא להורג את שומר האוצר כיוון שלא שמר על המשי כראוי, משיב לו השומר, מדוע אותי? הִרֽגוּ את מי שידע על כך ולא אמר!

על כך מוציא המלך את בר הדיא להורג במיתה משונה שזו תיאורה:

"כפיתו תרין ארזי בחבלא (קשרו שני ארזים בחבל), אסור חד כרעיה לחד ארזא וחד כרעיה לחד ארזא (קשרו רגלו האחת לארז אחד ואת רגלו האחרת לארז אחר), ושרו לחבלא עד דאצטליק רישיה (והתירו את החבל עד  שניקרע ראשו), אזל כל חד וחד וקם אדוכתיה ואצטליק ונפל בתרין (קם כל חלק וחלק במקומו ונקרע ונפל).

רגליו של בר הדיא הקשורים כל אחד לעץ ארז מכופף נפתחים כשחוזרים עצי הארץ לזקיפותם  וקורעים את גופו לשניים עד לראשו.

אין ספק שתיאור מיתה משונה זו לא היה מגיע, לולא לימד אותנו על מהותו של בר הדיא.
עוצמתו של בר הדיא היא כעוצמת עצי הארזים הנטועים באדמה, מתוך יכולתו לממש את המציאות על פי רצונו. אולם עוצמה זו היא שמובילה גם לאובדנו. בִּמֽקוֹם שהרצון הגבוה (ה"ראש") יוביל ויכתיב את הדרך למימוש (ה"רגליים"), תאוות המימוש היא המכתיבה לראש את הדרך, עד שאין הוא מסוגל לעצור את עצמו מתאוות הבצע אף שהוא רואה אל מול עיניו את אובדנו. באופן הזהה לכישלונו, מגיעה גם מיתתו. פירוד הרגליים הולך וממשיך לו עד לראשו.

מכאן נחזור שוב ליוסף. במפגשם עם חלומותיו של יוסף מפחדים האחים מסכנת השתלטות תאוות המימוש על הרצון האלוהי. שמא במקום לממש את החלום האלוהי, יביא כוח המימוש העצום למימוש רצונות אחרים.

אולם אנו ששנים רבות מאז יציאתנו לגלות, חווים רק את הריאליות האנושית הנמוכה ולא את החזון נבואי, כמהים ללא מורא, דווקא לפותרי החלומות, שבכוחם יהיה סוף סוף לתרגם את חזון הנביאים למציאות של ממש לכל פרטיה והסתעפויותיה.

הקשרים נוספים:  "מקץ חולמי חלומות"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *