נפתלי ואשר ביחסם ליוסף:


דמיון נוסף שנוכל לראות בין נפתלי ואשר, כתוצאה מן הדמיון באופיים, הוא ביחסם ליוסף. גם בעניין זה מובאים מדרשים דומים לשניהם:


תרגום יהונתן בראשית מ"ט כ"א על הפסוק: "נפתלי אילה שלוחה": "נפתלי עזגד קליל דמי לאילא דרהיט על שני טוריא, מבשר בשורן טבן, הוא בישר דעד כדון יוסף קיים…"


לעומת זאת בבראשית מ"ו י"ז, אומר תרגום יהונתן על הפסוק: "ובני אשר ימנה וישוה…ושרח אחותם…": "…ושרח אחתהון, דאדברית כד היא קימא לגנוניתא דעדן, על דבשרת ליעקב דיוסף קיים…"


אם כן אנו רואים שישנם שני מבשרים לכאורה מקבילים על יוסף.


אולם לגבי סרח אנו רואים שהיא מתיחסת גם לגילוי מקום קבורת ארון יוסף. בלעדיות זאת שלה בעניין מציאת מקום הקבורה, תוכל אולי גם ללמד אותנו שיש בכל אופן הבדל בין נפתלי ואשר גם ביחס שלהם כלפי כוח יוסף. (נראה שחייבים לומר שישנו הבדל גם בעניין זה ביניהם, שהרי עניין הודעתו של נפתלי לגבי יוסף באה ביחס לתכונתו, המובאת בברכתו של יעקב, וברור שאין שיויון באופים של שני השבטים)


סוטה י"ג ע"א: "…ומניין היה יודע משה רבינו היכן יוסף קבור, אמרו סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור, הלך משה אצלה, אמר לה כלום את יודעת היכן יוסף קבור? אמרה לו ארון של מתכת עשו לו מצרים וקבעוהו בנילוס הנהר, כדי שיתברכו מימיו".


נראה שהודעתם של נפתלי וסרח בת אשר שיוסף קיים, מבטאת למעשה הודעה על הופעת בחינת יוסף מחדש אצל יעקב, כשהמודיעים אליה, מבטאים למעשה את אותה בחינה שמקדימה בהופעתה את גילוי בחינת יוסף (כפי שאנו אומרים שהופעת אליהו מקדימה את ביאת המשיח). אם כן, יש להבין שבחינת נפתלי ובחינת אשר (שמבוטאת ע"י סרח) הם הופעות השגחה המתיחסות להופעת יוסף ו"מקדימות" אותה. אם כן ברור הוא שהכפלות בעניין הודעת קימות זאת של יוסף ליעקב ע"י שניהם, מלמדת על כך שאצל שניהם קימת בחינת הקדימות הזאת כל אחד בפן שונה.


כפי שכבר הסברנו, יוסף כבנה של רחל, מבטא את כוח המציאות הטבעית שיש בה את המותאמות להופעת הכוח הרוחני, כפי משמעות וערכי העולם הרוחני העליון (מתוך היות רחל תולדה מאשת לבן). אם כן ניתן לומר, שמיבחינה מסוימת ישנו דמיון המשכי בין כוח אשר ובין כוח יוסף בכך שכפי שאצל יוסף הכוח המופיע בו הוא כוח המציאות הטבעית, שלה יש רק התאמה להופעת הכוח הרוחני בה, גם אצל אשר מציאותו הטבעית היא אך ורק ברמת מותאמות כלפי הופעת הכוח הרוחני (כפי שראינו בעניין השמן שאשר משופע בו). מצד שני בשוני מאשר, אצל יוסף ההתאמה היא כלפי הופעת הכוח הרוחני, כפי משמעות וערכי הרוחניות (מה שהופך את עצם טבעיות יוסף להיות שייכת לעולם העליון), כשאצל אשר, הכוח הרוחני שכלפיו "מוכנת" טבעיותו הוא כוח רוחני המופיע כפי ערכי הטבעיות (מתוך שאימו היא רק תולדה מפלגש לבן), כך שבסופו של דבר כוח טבעיותו הוא מתיחס יותר כלפי הארציות הרגילה. הבדל זה הוא מה שמהוה את הגורם המדמה יותר את הופעת יוסף להופעת נפתלי, כיון שאצל נפתלי דרך הופעת הטבעיות היא כפי ערכי הרוחניות (כפי שראינו בטבע ארץ נפתלי "כאילה שלוחה"). ואע"פ שגם נפתלי מופיע כוח טבעיות ברמה המתיחסת יותר כלפי עולם הארציות הרגיל (בהיות גם אימו תולדה מפלגש לבן), בכל אופן השפעתו מלאה (בעקבות נסיון התדמות רחל אליה) הגורמת להופיע את חוקיות כוח הטבעיות הזה כפי ערכי הרוחניות הגבוה, יש בכך השפעה על עצם כוח הטבעיות הזה להיות מתדמה לבחינת הטבעיות של יוסף, שהיא עצמה בתוך גדר הערכיות השמימית העליונה. (כמובן כשאצל יוסף ישנה התחזוקות של הבחינה הזאת בכך שהתאמת טבעיותו כפי ערכי הכוח הרוחני, הוא בעצם טבעיותו, ולא רק מצד דרכי הופעתו, מה שגורם לכך שבסופו של דבר, אין להשוות בין טבעיותו של יוסף השייכת בעצם טבעה לקטגוריה השמימית, לבין טבעיותו של נפתלי הקרובה יותר לקטגוריה הארצית).


מצד שני בשוני מנפתלי, אין אצל יוסף הופעה אקטיבית של אופי הכוח הרוחני עצמו, אלא רק מוכנות של המציאות הטבעית להופעת הכוח הרוחני, על כן מן הבחינה הזאת, מהוה יוסף דווקא המשכיות להופעת אשר כפי שהסברנו.


אם כן, אנו רואים שגם כוח נפתלי וגם כוח אשר, יש בהם משמעות של כוח מקדים לפני הופעת כוח יוסף, אולם מעניין מציאת ארון יוסף ע"י סרח בת אשר, אנו יכולים ללמוד, שהבסיס המקדים הראשוני, קיים דווקא בכוח אשר.


כפי שכבר הסברנו, אופיו מבטא את הכוח הראשיתי ביותר בבחינת הופעת השגחת ה' דרך שבטיות ישראל, בכך שאופי הופעתו היא הקרובה ביותר להופעת הטבעיות הארצית הרגילה, בהשפעה הנמוכה ביותר של האלוקות העליונה עליה. זאת כיון שהוא מבטא מציאות טבעית שרק מותאמת תהופעת הכוח הרוחני, כשגם דרכי הופעת כוחותיו היא כפי דרכי ההופעה הטבעית. על כן, כשכוח יוסף נמצא במצב קבורה בארון המתכת בנילוס מצרים (מה שמבטא את "שבית" כוח זה ע"י כוח ה"מצריות", המופיעה עולם טבעיות שאינו מקושר כלפי ההשגחה האלוקית), תחילת "השתחררות" כוח זה והופעתו המחודשת (המתבטאת בעצם גילוי הארון), יבא בשלב הראשון דווקא דרך אותו כוח שמצד אחד הוא המתדמה ביותר להופעה המצרית, ומצד שני יש בו כבר את תחילת ענינו של כוח יוסף מצד הכוח הרוחני העליון המשפיע עליו. כוח זה הוא כוח אשר, שבצד קרבתו לעולם הארציות הרגיל, יש בו את המוכנות להופעת המציאות הרוחנית (אם כי כמובן מוכנותו היא כלפי רוחניות המופיעה כפי ערכי הטבעיות). שלב שני לקראת הופעתו של כוח יוסף הוא הופעת בחינתו של נפתלי (שהוא ה"מודיע" הנוסף על היות יוסף חי), שבו "מרומזת" כבר בחינת ההשפעה של העולם הרוחני על הופעת כוחות הטבעיות שבישראל, בערכיותה השמימית העליונה. הופעת שלב זה, הוא ה"מכין" וה"מודיע" הסופי לקראת שחרורו של כוח יוסף עצמו.


 


 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *