מיקום נחלת אשר:


יהושע י"ט כ"ד: "ויצא הגורל החמישי למטה בני אשר למשפחותם, ויהי גבולם חלקת וחלי ובטן ואכשף…ופגע בכרמל הימה ובשיחור לבנת…ושב מזרח השמש בית דגון ופגע בזבולון…ועברון ורחב וחמון וקנה, עד צידון רבה, ושב הגבול הרמה ועד עיר מבצר צור…והיו תוצאותיו הימה מחבל אכזיבה".


שופטים א' ל"א: "אשר לא הוריש את יושבי עכו ואת יושבי צידון ואת אחלב ואת אכזיב…"


שופטים ה' י"ז: "…אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון".


אם כן, אנו רואים שנחלת אשר נמצאת לאורך החוף, מהכרמל בדרום ועד צידון בצפון, כשנחלתם אמנם מתפרסת גם לצד מזרח, אולם האפיון המרכזי שבולט בחבל ארצם הוא היותם לכל אורך החוף הצפוני, כשחוף זה המאפין אותו הוא מפרציו המרובים: מפרץ חיפה, עכו, צור, וצידון (עיין מפה ב"דעת מקרא" ע' 159) כך גם מזכירה דבורה בשירתה, שאשר שוכן בחוף בעל מפרצים (בהמשך אנו נצטרך להבדיל בין אשר ובין זבולון, שלכאורה הוא זה שזכה להיות ה"סוחר" של שבטי ישראל)


נראה להבין שאיפיון גאוגרפי בולט זה שבשטח אשר הוא מתאים בדיוק לאופיו ביכולתו להיות מצד אחד הפתח המקשר בין ישראל לגויים, כשדרכו מגיעים הגויים לקנות מפרות הארץ ולהתקשר לבחינת ההשגחה המיחדת את ישראל, ומצד שני הוא המהוה את "מנעול" הארץ מכוח אותה ההשגחה שגם מבדילה ביננו ובין הגויים.


אם ננסה להגדיר את משמעות המפרצים לגבי הארץ והעם היושב שם, נוכל לומר שהמפרצים מהוים באמת את נקודות הגישה שדרכם יכולים הסוחרים ממדינות הים לבא ולסחור בארץ, כשהיותם ממדינות הים הוא גם מבחינה תרבותית ואופיית, כפי ההבדל שיש בין ישראל שטבועה בהם הבחינה הרוחנית העליונה, ובין הגויים ששיכים לרובד המציאות הטבעית הארצית הרגילה. אם כן, אותם מפרצים שהם דרכי הגישה מן הים, הם למעשה ביטוי ליכולת הגישה שיש לגויים אצל ישראל דרך אשר, אם כי כפי שהדגשנו, כיון שגם באשר טמונה הבחינה הרוחנית, הוא מהוה גם המנעול והבריח בפני הגויים ותרבותם.


 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *